צבי בטשא

אין תמונה חופשית

צבי בטשא, (19 בנובמבר 1922 - 29 באוגוסט 2015) היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

בטשא נולד בשנת 1922 באולומוץ שבצ'כיה. בהיותו בן 9 התייתם מאביו שנפטר ממחלה. בעקבות מות אביו החליטה אמו ללמוד משפטים וזמן קצר לפני כיבוש צ'כיה על ידי הנאצים היא סיימה דוקטורט במשפטים. באביב 1939 הוא הספיק לעזוב את צ'כיה עם עליית הנוער והגיע לארץ לקיבוץ דגניה ב' ב-17 ביולי 1939. אחותו ואימו שלא הגיעו איתו, נספו בשואה בגטו לודג' ובחלמנו. ראשית האחות בסוף 1941 או בתחילת 1942 מטיפוס בגטו לודג' ואחר כך אמו ב-3 ביוני 1942 בחלמנו.

ב-1942 עבר בטשא עם גרעין של מספר צעירים נוספים לקיבוץ כפר המכבי. הוא עסק בעבודות פלחה, דיר, ומטעי הקיבוץ כאשר במקביל מילא תפקידים ציבוריים של הדרכת נוער בקריית חיים, שליחות להבאת יהודים מצ'כיה בשנים 1947–1948, ושליחות בשווייץ בשנים 1966–1969.

בשנת 1960 כאשר היה בן 38 התחיל בטשא ללמוד לימודי פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1964 סיים בהצטיינות תואר ראשון. בשנת 1969 הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרנקפורט, בגרמניה.

בשנים 1969 - 2006 היה בטשא חבר בסגל ההוראה של אוניברסיטת חיפה בחוג למדע המדינה.

פרסומים

במהלך השנים פרסם בטשא 17 ספרים, רובם בשפה הגרמנית (שהיא שפת אם עבורו). הספרים עוסקים בהשכלה הגרמנית בתקופת המהפכה הצרפתית, טקסטים חיבורים שונים, וספר על משנתו של טומאש מסריק שהיה נשיא צ'כיה. בשנת 2001 התפרסמה אוטוביוגרפיה שלו בצ'כית.

בעברית הוא פרסם שלושה כרכים תחת הכותרת: "מחשבה מדינית מודרנית ממונטסקייה עד מרקוזה".

בשנותיו האחרונות עסק בטשא בעיקר בכתיבת מאמרים על יהדות ויהודים שונים באזור בו נולד.

משפחתו

בשנת 1953 נישא בטשא לשולה לבית מאיר. נולדו להם שלושה ילדים, האמצעי נדב היה אלוף ושיאן ישראל בשחייה. ביתו הבכורה עליזה, פרופסור לגנטיקה של האדם באוניברסיטת בר-אילן ומנהלת המעבדה הגנטית במרכז רפואי מאיר. בנו הצעיר יוחאי, עורך דין עצמאי. ב-1990 הוא התאלמן. בטשא התגורר עד מותו בקיבוץ כפר-המכבי ולו היו 8 נכדים. נכדו (בנו של נדב) הוא שחיין, יונתן בטשא, אלוף ישראל בשחייה אף הוא.

בטשא נפטר בשנת 2015 ונקבר בבית הקברות האזורי בקיבוץ רמת יוחנן.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29923856צבי בטשא