צ'ריקלו
צ'ריקלו, כפי שצולם ב-2015 על ידי טלסקופ החלל האבל | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | קנטאור (גוף שמימי) |
קטגוריה | קנטאור |
תאריך גילוי | 15 בפברואר 1997 |
מגלה | צוות Spacewatch מאוניברסיטת אריזונה |
מקום גילוי | מצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק |
מאפיינים מסלוליים | |
ציר חצי-ראשי | 15.785469±0.000001 יחידה אסטרונומית ק"מ |
זמן הקפה | 63.05 שנה, 22,907.868±0.002 יממה ימים |
נטיית מסלול | 23.3929517±0.0000003 מעלה° |
מאפיינים פיזיים | |
ממדים | קוטר ממוצע כ-250 ק"מ |
זמן סיבוב עצמי | 7.004 שעה ימים |
אלבדו | 0.045±0.01 |
בהירות נראית | 18.3 |
בהירות מוחלטת | 6.7, 6.54 |
צָ'רִיקלוֹ 10199 (בקיצור: צ'ריקלו או צ'אריקלו; באנגלית: Chariklo 10199) הוא אסטרואיד המקיף את השמש במסלול שעובר בין שבתאי לאורנוס. הוא הקנטאור (גוף שמימי קטן בחלק החיצוני של מערכת השמש) המוכר הגדול ביותר, והאסטרואיד הראשון שסביבו התגלתה מערכת טבעות.[1][2] מחקר פוטומטרי ב-2001 לא הצליח לקבוע את השינוי בקצב הסיבוב שלו סביב צירו.[3] תצפיות בתחום האינפרא אדום מצביעות על נוכחות של קרח, שככל הנראה מהווה אחד מהרכיבים של הטבעות שלו.[4]
תיאור
קוטרו הממוצע של צ'ריקלו הוא כ-250 ק"מ,[4] אך צורתו פחוסה, במידות 287.6 × 270.4 × 198.2 ק"מ.[5] הוא מקיף את השמש במסלול אליפטי העובר בין שבתאי לאורנוס, המגיע עד מרחק של יותר מ-2 מיליארד קילומטרים מעבר למסלולו של שבתאי.[2][6]
טבעות
צ'ריקלו הוא האובייקט הקטן ביותר שידוע שיש לו טבעות. ב-2013 התגלה שלצ'ריקלו שתי טבעות בעלות רדיוסים של 386 ו-400 ק"מ, ורוחב של כ-6.9 ק"מ ו-0.12 ק"מ בהתאמה. הטבעות נמצאות במרחק של כ-14 ק"מ זו מזו.[7]
קיומה של מערכת טבעות סביב אובייקט בגודל זה היה בלתי צפוי, מכיוון שבעבר סברו שטבעות יכולות להיות יציבות רק סביב גופים מסיביים הרבה יותר.[1] מערכות טבעות סביב גופים קטנים לא התגלו בעבר למרות החיפוש אחריהם באמצעות הדמיה ישירה וטכניקות אחרות. למעשה, לפי התיאוריות המקובלות, ירחי רועים (אנ') סביב האסטרואיד הם המייצבים את הטבעות.[8][9]
גילוי וחקר
צ'ריקלו התגלה ב-15 בפברואר 1997 על ידי צוות בפרויקט Spacewatch (אנ') של מעבדת הירח והכוכבים באוניברסיטת אריזונה.
הטבעות של צ'ריקלו זוהו לראשונה בשנת 2013. בשנת 2023 מדענים השתמשו בטכניקה חדשה בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א כדי לזהות ירידה בעצמת האור המגיע מכוכב רחוק כאשר הטבעות הדקות של צ'אריקלו הסתירו אותו באופן חלקי.[10]
קמילה (אנ') היא חללית רובוטית המתוכננת לבצע יעף בסמוך לצ'ריקלו. החללית תטיל קליע טונגסטן של 100 ק"ג. שיצור מכתש בעומק של כ-10 מטר, לצורך לניתוח ההרכב של פני השטח.[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 [email protected], First Ring System Around Asteroid - Chariklo found to have two rings, www.eso.org (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 10199 Chariklo - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית)
- ^ N. Peixinho, P. Lacerda, J. L. Ortiz, A. Doressoundiram, M. RoosSerote, P. J. Gutiérrez, Photometric study of Centaurs 10199 Chariklo (1997 CU) and 1999 UG, Astronomy & Astrophysics 371, 2001-05-01, עמ' 753–759 doi: 10.1051/0004-6361:20010382
- ^ 4.0 4.1 F. Braga-Ribas et al., A ring system detected around the Centaur (10199) Chariklo, Nature 508, 2014-04, עמ' 72–75 doi: 10.1038/nature13155
- ^ B. E. Morgado et al., Refined physical parameters for Chariklo’s body and rings from stellar occultations observed between 2013 and 2020, Astronomy & Astrophysics 652, 2021-08-01, עמ' A141 doi: 10.1051/0004-6361/202141543
- ^ Bruno Morgado, Bruno Sicardy, Felipe Braga-Ribas, Josselin Desmars, Altair Gomes-Júnior, The Centaur (10199) Chariklo and its ring system through stellar occultations., 2021-09-01, עמ' EPSC2021–435 doi: 10.5194/epsc2021-435
- ^ B. E. Morgado, et al., Refined physical parameters for Chariklo’s body and rings from stellar occultations observed between 2013 and 2020, Astronomy & Astrophysics 652, 2021-08-01, עמ' A141 doi: 10.1051/0004-6361/202141543
- ^ איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון, לראשונה התגלו טבעות סביב אסטרואיד, באתר הידען - Hayadan, 2014-03-27
- ^ Chariklo: אסטרואיד עם טבעות, באתר iw.eferrit.com
- ^ (10199) Chariklo and ring system, www.johnstonsarchive.net
- ^ Samuel M. Howell et al, Camilla: A centaur reconnaissance and impact mission concept, Planetary and Space Science 164, 2018
מערכת השמש | |
---|---|
| |
ראו גם: פורטל מדעי החלל |
39489413צ'ריקלו