מישור צ'וקורובה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מישור |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 38,585.16 קילומטר רבוע |
| מיקום | |
| מדינה | טורקיה |
| מיקום | אדנה, מחוז מרסין, Osmaniye Province, נפת האטיי |
 | |
צ'וקורובה (בטורקית: Çukurova) או מישור קיליקיה (בלטינית: Cilicia Pedias)[1] הוא מישור בדרום טורקיה השוכן בין הים התיכון ומפרץ איסכנדרון מדרום, הרי הטאורוס ממערב ומצפון והרי נור (Nur Dağları, המוכרים גם כהרי אמנוס, Amanos Dağları) ממזרח.
גאוגרפיה ואקלים
המישור הנמשך לאורך חופי הים התיכון בדרומה של אסיה הקטנה צר בדרך כלל, ומתרחב רק בשני מקומות - במישור צ'וקורובה ובמישור פמפיליה הקטן ממנו והמשתרע סביב לעיר אנטליה במערב. צורתו של המישור כצורת מלבן שאורכו כ-130 ק"מ מדרום-מערב לצפון-מזרח ורוחבו כ-70 ק"מ. מישור צ'וקורובה הוא המישור האלוביאלי הגדול ביותר בטורקיה, והוא נחצה על ידי מספר נהרות הזורמים מהרי הטאורוס דרומה אל הים התיכון. החשובים שבנהרות אלה הם הג'ייהאן (פירמוס) והסייהאן (סארוס) שעליו הוקם בשנת 1955 סכר שיצר אגם באורך של 50 ק"מ מצפון לעיר אדנה. במישור צ'וקורובה שורר אקלים ים-תיכוני והמישור מוגן מוקף בהרים מכל צדדיו למעט מדרום. הרים אלה חוצצים בינו לבין רמת אנטוליה ואינם מאפשרים לאקלים היבשתי הקיצוני השורר ברמה להשפיע על המישור.
היסטוריה
ערכים מורחבים – כיזוואתנה, קוה (ממלכה עתיקה)
 |
ראו גם – קיליקיה |
אוכלוסייה וכלכלה
המישור משתרע בתחום האזור שנודע בעבר כקיליקיה או "קיליקיה המישורית" (Cilicia Pedia), וכיום הוא שוכן בשטחן של נפות מרסין, אדנה ואוסמניה. מישור צ'וקורובה מאוכלס בצפיפות יחסית, והערים החשובות בו הן אדנה, העיר החמישית בגודלה במדינה ומרכז המסחר והעסקים החשוב באזור, מרסין (איצ'ל) המשמשת כנמל החשוב ביותר בחופי הים התיכון בטורקיה, אוסמניה, טרסוס וג'ייהאן - נמל הקצה של צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן.
האזור מעובד באופן אינטנסיבי והוא אחד מארבעת אזורי גידול הכותנה החשובים במדינה. בנוסף מגדלים בו סויה, אגוז אדמה, תירס, חיטה, שעורה, ענבים והדרים. עיבוד טקסטיל הוא התחום התעשייתי החשוב באזור, אך מייצרים בו גם מזון ומעבדים עור וצמר.
תחבורה
מישור צוקורובה מחובר אל רמת אנטוליה דרך שערי קיליקיה, מעבר הרים היסטורי הנקרא כיום "מעבר גילק" (Gülek Boğazı) ודרכו עוברים מסילת רכבת והכביש המהיר E-90 או O-21. המישור נחצה ממזרח למערב על ידי כביש מהיר המקשר בין עריו העיקריות (O-51) ומוביל בצדו האחד מזרחה אל גזיאנטפ (O-52) ודרומה לאנטקיה (O-53), ובצדו האחר הוא מוליך מערבה לכיוון אנטליה. הכביש המהיר נבנה במקביל לכביש בין-עירוני דו-מסלולי ותיק (D-400). במרכזו של המישור שוכן נמל התעופה הבינלאומי צ'וקורובה (Çukurova Uluslararası Havalimanı) שנחנך ב-2024 והחליף את נמל התעופה שקירפאשה (Şakirpaşa Havalimanı) ששכן במרכזה של אדנה ונסגר. ממזרח לאדנה נמצא בסיס חיל האוויר אינג'ירליק.
גלריה
-
מסגד סבנג'י באדנה -
כביש צדדי המוליך ממישור צ'וקורובה לרמת אנטוליה -
"טירת הבנות" (Kızkalesi) סמוך למרסין
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ S. Mitchell et al., Cilicia Pedias, Pleiades
מישור צ'וקורובה40383292Q246831