צ'אמבוטה
צ'אמבוטה (באיטלקית: Ciambotta או Giambotta) הוא תבשיל ירקות קיצי של המטבח האיטלקי הדרום איטלקי המכונה[דרושה הבהרה] מצוג'ורנו (באיטלקית: Il Mezzogiorno - "הצהריים", ובהשאלה גם "הדרום"). למנה יש איות אזורי שונה;[1][2] היא ידועה כ-Ciambotta או Ciambrotta בקלבריה ובמקומות נוספים,[2][3] Ciammotta בבזיליקטה[3] ולפעמים גם בקלבריה,[2] Cianfotta או Ciambotta בקמפניה[3][2] ובלאציו,[3] וצ'בוטה באברוצו.[2]
מאפיינים
צ'אמבוטה פופולרית בכל דרום איטליה, מנאפולי דרומה[4] ומחלקים רבים של ארגנטינה שם נקראת "Chambota". ישנן וריאציות אינדיבידואליות ואזוריות רבות של צ'אמבוטה, אך כולן כוללות ירקות קיץ.[4][5][2] חצילים איטלקיים, קישואים, פלפלים, תפוחי אדמה, בצל, עגבניות, שום, בזיליקום ושמן זית הם מרכיבים נפוצים.[3][4][5] צ'אמבוטה מוגשת לרוב כמנה עיקרית, או לצד בשרים על האש, כגון נקניק[4][5] או דג-חרב.[4] היא מוגשת לפעמים עם פסטה, פולנטה או אורז.[6]
מרק או נזיד
צ'אמבוטה "חברה" באותה קטגוריה קשה להגדרה של מאכלים איטלקיים המכונה מינסטרה (minestre), בדרך כלל איפשהו בין מרק סמיך לבין נזיד.[1] לעיתים קרובות משווים אותו לרטטוי הצרפתי,[1][7] שניהם חלק מהמשפחה הרחבה יותר של תבשילי ירקות של מערב המטבח הים-תיכוני.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Michael Scicolone, Make It Your Way: Ciambotta, Los Angeles Times (June 20, 2001).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Anthony F. Buccini, "Western Mediterranean Vegetable Stews and the Integration of Culinary Exotica" in Proceedings of the Oxford Symposium on Food and Cookery 2005 (ed. Richard Hosking: Prospect Books, 2006), p. 132-34.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Joyce Goldstein, Italian Slow and Savory (Chronicle Books, 2004), p. 260.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Rosetta Costantino with Janet Fletcher (2010). My Calabria: Rustic Family Cooking from Italy's Undiscovered South. W. W. Norton & Company. pp. 244–245. ISBN 9780393065169. נבדק ב-2 באוגוסט 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 Diane Darrow & Tom Maresca, The Seasons of the Italian Kitchen (Atlantic Monthly Press, 1994), pp. 198-99.
- ^ Mary Ann Esposito, Ciao Italia Slow and Easy: Casseroles, Braises, Lasagne, and Stews from an Italian Kitchen (Macmillan, 2007), p. 124.
- ^ Frank Pellegrino, Rao's Classics: More Than 140 Italian Favorites from the Legendary New York Restaurant (St. Martin's Press, 2016), p. 128.
