פז'מיסל
פז'מיסל (בצ'כית: Přemysl Oráč, פז'מיסל החורש), לפי אגדת העם הצ'כית, הוא מייסד שושלת פז'מיסל של מלכי בוהמיה (צ'כיה), בעלה של הנסיכה האגדית ליבושה. צאצאיו של פז'מיסל שלטו באדמות הכתר הבוהמי החל משנת 873, או אף קודם לכן, ועד שנת 1306, שבה נרצח ואצלב השלישי, אחרון מלכי בוהמיה שהיה בן לשושלת זו.
האגדה
לפי האגדה, פז'מיסל היה איכר מהכפר סטדיצה, שמשך את תשומת לבה של ליבושה, בתו של קרוק, ששלט על חלק ניכר מבוהמיה. ליבושה ירשה את אביה, ויועציה דרשו ממנה להינשא. מכיוון שפז'מיסל לא היה בן אצולה, סיפרה ליבושה ליועציה שראתה בדמיונה חיזיון ועליהם לעקוב אחר סוס שרסנו הותר בצומת דרכים, וכך למצוא את בעלה לעתיד. כך היא ניסתה לשוות להליך הזה מראה של יד הגורל. לאגדה על דרך מציאתו של פז'מיסל יש שתי גרסאות. על פי האחת היה עליהם למצוא איש שחורש בשדה ואחד מסנדליו שבור. על פי הגרסה השנייה, האיש יישב בצילו של עץ בודד, ויאכל מעל גבי שולחן מתכת (המחרשה שלו). בסופו של דבר נמצא פז'מיסל, בדיוק כפי שתואר בחיזיון.
פז'מיסל נשא לאישה את ליבושה, בה רואים את מייסדת פראג, והפך לנסיכם של הצ'כים הבוהמים. לפי האגדה, מכיוון שפז'מיסל לא סיים לחרוש את השדה בעת שמצאו אותו, צפוי רעב לתושבי הארץ, וכך אכן קרה. בנוסף נאמר שבעת עזיבתו, פז'מיסל תקע באדמה את המקל שלו, העשוי עץ אגוז. המוט הצמיח עם הזמן שלושה נצרים, ששניים מהם נבלו, והשלישי המשיך לצמוח. זה היה האות לכך ששני בניהם הראשונים של פז'מיסל וליבושה, רדוביל ולידומיר, ימותו, בעוד שהבן השלישי, נזמיסל, יחיה וימשיך את השושלת. האגדה מספרת שפז'מיסל פטר את האנשים שחיו תחת שלטונו מתשלום מס, והותיר רק את החובה להעביר לו חופן של אגוזי לוז כל שנה. מסורת הזו נמשכה גם בימי שלטונו של קרל הרביעי, שלפי טענתו של האפיפיור פיוס השני הוציא צו מלכותי המותיר את פטור המס על כנו.
חלק נוסף באגדה מספר כי פז'מיסל הוריד את כפכפי האיכר הפשוטים העשויים מקליפת עץ,[1] בטרם עטה את גלימת המלוכה לאחר שמצאוהו בשדה. הוא הורה ליועציו להביא את הכפכפים עמם, ולשמור אותם כתזכורת לאנשיו לכך שאיכר פשוט הפך להיות בן מלוכה, וכתזכורת לממשיכי דרכו להצניע לכת, לזכור את מוצאם ולהגן על האיכרים. מנהג זה, של הצגת כפכפי איכרים מסורתיים בעת טקס הכתרת המלכים המשיך לאורך כל תקופת שלטונה של שושלת פז'מיסל.
צדה הגברי של שושלת פז'מיסל הפסיק להתקיים עם מותו של ואצלב השלישי, בראשית המאה ה-14. לעומת זאת דרך צדה הנשי של השושלת, עבר תואר מלכי בוהמיה בהמשך לשושלת בית לוקסמבורג, ולאחריה לשושלת היגלונית, בית הבסבורג ובית הבסבורג-לורן.
אזכורים בתרבות
בנוסף לאזכורים ביצירות על הנסיכה ליבושה, פז'מיסל מופיע בכתביו של ואצלב האייק, שפורסמו ב- 1541, בבלדה מאת יוהאן גוטפריד הרדר מ-1779, בסיפוריו של יוהאן קרל אוגוסט מוזאוס ובדרמה של קלמנס ברנטנו, "יסודה של פראג", מ-1815.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
30699762פז'מיסל