פרעות איסטנבול
פרעות איסטנבול (טורקית 6-7Eylül Olayları - "אירועי 6-7 בספטמבר"; יוונית Σεπτεμβριανά - "ספטמבריאנה") היו פרעות שלפי מספר מקורות אורגנו על ידי המפלגה הדמוקרטית בראשות ראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס[1][2][3], ואשר הופנו בעיקר נגד האוכלוסייה היוונית באיסטנבול ב-6 בספטמבר 1955 וביום המחרת. הפרעות פגעו במידה פחותה גם באוכלוסייה הארמנית, וכן היו להן הדים גם באיזמיר.
רקע
הסכם לוזאן שנחתם ביום 24 ביולי 1924 סיים באופן רשמי את מלחמת העצמאות של טורקיה ואת מלחמת יוון-טורקיה. ההסכם קבע חילופי האוכלוסייה רחבי היקף בין טורקיה ויוון, אך הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו באיסטנבול[4] להמשיך ולהתגורר בבתיהם. למרות זאת, ולמרות ביקורו ההיסטורי של אלפתריוס וניזלוס בטורקיה ב-1930, ביקור אשר הוביל לחתימת ההסכמה הבלקנית ב-9 בפברואר 1934 לה היו שותפות גם טורקיה ויוון; הלכה האוכלוסייה היוונית בעיר והתדלדלה בשל זרם הגירה קבוע למדי של יוונים שהיגרו ממנה ליוון ולארצות אחרות. ב-1955 נותרו כ-80,000 עד 100,000 יוונים באיסטנבול.
ב-1954 עוד ביקר נשיא טורקיה ג'לל באייר ביוון והגדיר את יחסי שתי המדינות כדוגמה לדו קיום למרות היסטוריה של חוסר אמון הדדי[5], אך בראשית 1955 החל המצב בקפריסין להתדרדר ועימו גם יחסי טורקיה ויוון. יורגוס גריווס (Γεώργιος Γρίβας) הקים את "ארגון הלוחמים הקפריסאים הלאומי" (EOKA, Εθνική Οργάνωσις Κυπρίων Αγωνιστών) והחל בהתנגדות אלימה לשלטון הבריטי באי, מתוך כוונה מוצהרת להביא לסיומו ולאיחוד האי עם יוון (Ένωσις). יחסי הקהילות היוונית והטורקית באי הורעו, וב-28 באוגוסט 1955 טען מנדרס בנאום כי היוונים בקפריסין מתכננים לטבוח בתושביה הטורקים. המצב הכלכלי הירוד בטורקיה ושחיתות השלטון תרמו לאווירה של חוסר שקט ולהתדרדרות בפופולריות של מנדרס.
הפרעות
בבוקר יום 6 בספטמבר 1955 דיווח הרדיו הטורקי כי פצצה התפוצצה בקונסוליה הטורקית בסלוניקי, וכתוצאה מכך נהרס גם הבית הסמוך לה ואשר בו נולד מוסטפא כמאל אטאטורק. גם העיתונים הזדרזו ויצאו במהדורה מאוחרת לרגל האירוע, ודי היה בכך, באקלים הטעון ששרר בעיר כדי להצית את המהומות שהופנו כנגד האשמים בפיצוץ - היוונים. לפי המקורות הטוענים כי הפרעות אורגנו על ידי הממשלה, נשלחה הפצצה מטורקיה על ידי שירותי הביון של המדינה. עוד, כך נטען על ידי מקורות אלה, סומנו בתי טורקים באיסטנבול בדגלי הלאום לפני האירוע, רשימות יעדים הוכנו מבעוד מועד וחלק מהפורעים הובאו באופן מאורגן לעיר ממקומות אחרים.
האירוע נמשך כתשע שעות, וגבה את חייהם של לפחות 13 יוונים, ביניהם שני כמרים, וארמני אחד, אשר מצאו את מותם בזמן האירוע או לאחריו כתוצאה ממעשי תקיפה והצתה. 32 יוונים נפצעו באורח קשה ולמעלה מ-5,000 בתים, כנסיות ובתי עסק נפגעו או נהרסו. הנזק לרכוש הוערך בכ-25 מיליון דולר על ידי ממשלת טורקיה וב-500 מיליון דולר על ידי ממשלת יוון. הערכות של גורמים בלתי תלויים נעו בין 150 ל-200 מיליון דולר.
תוצאות
התוצאה הישירה של הפרעות הייתה הגברת קצב הגירת היוונים מאיסטנבול, וב-1965 הוערך מספרם ב-48,000 איש בלבד. ממשלת מנדרס טענה כי הפרעות היו מעשה ידיהם של פעילי שמאל, אולם במשפטים הצבאיים שנערכו לאחר ההפיכה הצבאית ב-1960 הואשמו ראשי המפלגה הדמוקרטית ומנדרס בראשם באחריות להם. פסק הדין קבע כי מנדרס עודד תחילה את המעשים אך לאחר מכן איבד את השליטה במצב. מנדרס ושניים נוספים מבין חברי מפלגתו הוצאו להורג, אך זאת בשל האישומים האחרים שבגינם עמדו לדין - בגידה, שחיתות ופגיעה בחוקה. בכל אופן, העמדה הטורקית הרשמית המכירה באחריות ראש הממשלה לפרעות איסטנבול (גם אם בעיקר בכובעו כאיש המפלגה הדמוקרטית), היא בהחלט יוצאת דופן בנרטיב הלאומי בעניין פעולות איבה על רקע אתני שהתרחשו במדינה במהלך המאה ה-20.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ [http://www.hrw.org/reports/pdfs/g/greece/greec991.pdf דוח של Human Rights Watch Document
- ^ [http://www.oekumene.at/dokumente/20050905_pogrom-konstantinopel.htm Vor 50 Jahren zerstörte ein Pogrom das alte Konstantinopel
- ^ Speros Vryonis, The Mechanism of Catastrophe: The Turkish Pogrom of September 6–7, 1955, and the Destruction of the Greek Community of Istanbul, New York: Greekworks.com 2005, מסת"ב 978-0-9747660-3-4
- ^ מתוך TURKISH POGROM AGAINST THE GREEK POPULATION OF CONSTANTINOPLE 6-7 SEPTEMBER 1955
- ^ [http://www.hrw.org/reports/pdfs/g/greece/greec991.pdf דוח של "Human Rights Watch Dokument"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פרעות איסטנבול25694287