פרס שארל ויון למסאות אירופית
מדינה |
![]() |
---|
פרס המסאות האירופית מוענק מדי שנה על ידי הקרן על שם התעשיין השווייצי שארל וֵיוֹן למסאי/ת אירופאי/ת. הפרס נוסד בשנת 1975, והוא הפרס הספרותי הראשון המוקדש אך ורק לסוגת המסה. הוא מוענק עבור מסה מאת סופר/ת אירופאי/ת, בכל שפה שהיא.
הפרס הוא המשכו של פרס הרומן האירופי, שייסד שארל ויון עצמו[1] לאחר מלחמת העולם השנייה, ואשר הוענק מדי שנה בשלוש השפות האירופיות העיקריות של שווייץ – צרפתית, גרמנית, ואיטלקית. כמו פרס הרומן, מבקש פרס המסאות על שם ויון לתרום לפיוס ולאחדות באירופה באמצעות תרבות.
חבר השופטים של הפרס מורכב מחברי הוועד המנהל של קרן שארל ויון, ומאישים שנבחרו בשל מומחיותם והמוניטין שלהם בתחום[2].
טקס הענקת הפרס, בתחילת השנה ועל פי הזמנה, מתרחש במסיבת עיתונאים לכבוד הזוכים בפרס[2].
הפרס מאורגן במשותף עם העיר לוזאן, שם חי ופעל שארל ויון בשעתו, ועם אוניברסיטת לוזאן. הוא מבקש לתגמל יצירה אשר "מהווה עדוּת, או מציעה ביקורת פורה על חברות עכשוויות, על אורחות חייהן, ועל האידאולוגיות שלהן."[3]
זוכי הפרס
שנה | זוכה | מדינה | שם המסה |
---|---|---|---|
1975 | ז'אק אלול | ![]() |
Trahison de l'Occident |
1976 | ארנסט פרידריך שומאכר | ![]() |
Small Is Beautiful |
1977 | אלכסנדר זינובייב | ![]() |
Les Hauteurs Béantes |
1978 | רוז'ה קאיווה | ![]() |
Le Fleuve Alphée |
1979 | מאנס שפרבר | ![]() ![]() |
Churban, oder die unfassbare Gewissheit (Churban ou La Certitude Incompréhensible) |
1980 | לשק קולקובסקי | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1981 | נורברטו בוביו | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1982 | ז'אן סטרובינסקי | ![]() |
Montaigne En Mouvement |
1983 | לארס גוסטפסון | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1984 | אלן פינקלקראוט | ![]() |
La Sagesse de l'Amour |
1985 | ג'רג' קונרד | ![]() |
L'Antipolitique |
1986 | איזו קמארטן | ![]() |
Nichts als Worte? Ein Plädoyer für Kleinsprachen (Seulement des Mots ? Plaidoyer Pour les Langues Mineures) |
1987 | אדגר מורן | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1988 | אדוארדו לורנסו | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1989 | טימותי גרטון אש | ![]() |
The Uses of Adversity: Essays on the Fate of Central Europe (Des Usages de l'Adversité: Essais sur le Destin de l'Europe Centrale) |
1990 | קרל שלגל | ![]() |
על מכלול יצירתו |
1991 | רוברטו קלאסו | ![]() |
Les Noces de Cadmos et Harmonie |
1992 | פרדרג מטבייביץ' | ![]() |
Bréviaire Méditérannéen |
1993 | ג'יין קריימר | ![]() |
Européens (2 tomes) |
1994 | ג'באד קרהסאן | ![]() |
Un Déménagement |
1995 | אטיין ברייה | ![]() |
Contre Le Nouvel Obscurantisme. Éloge du Progrès |
1996 | דובראבקה אוגרשיץ' | ![]() |
Die Kultur der Lüge (La Culture du Mensonge) |
1997 | קרל־מרקוס גאוס | ![]() |
Das Europäische Alphabet (L'Alphabet Européen) |
1998 | צווטאן טודורוב | ![]() ![]() |
Benjamin Constant. La Passion Démocratique |
1999 | אמין מעלוף | ![]() ![]() |
Les Identités Meurtrières |
2000 | פטר ביקסל | ![]() |
Alles von mir gelernt. Kolumnen 1995-1999 (Tout Appris de Moi. Chroniques 1995-1999) |
2001 | ז'אן־קלוד גילבו | ![]() |
Le Principe d'Humanité |
2002 | פטר פון מאט | ![]() |
Sang d'Encre. Voyage dans la Suisse Littéraire et Politique |
2003 | אלן דה בוטון | ![]() ![]() |
L'Art du Voyage |
2004 | מרטין מאייר | ![]() |
Krieg der Werte (La Guerre des Valeurs) |
2005 | אלכסנדרה לאנייל־לווסטין | ![]() |
Esprits d'Europe. Autour de Czesław Miłosz, Jan Patočka, István Bibó. |
2006 | ג'ורג'ו אגמבן | ![]() |
על מכלול יצירתו |
2007 | יאן אסמן | ![]() |
על מכלול יצירתו |
2008 | פטר סלוטרדייק | ![]() |
Colère et Temps |
2009 | קלאודיו מגריס | ![]() |
על מכלול יצירתו |
2010 | ז'אן־קלוד מתייה | ![]() |
Écrire, Inscrire: Images d'inscriptions, mirages d'écriture |
2011 | (לא חולק) | ||
2012 | היינץ ויסמן | ![]() |
Penser Entre Les Langues |
2013 | הארלד ויינריך | ![]() |
על מכלול יצירתו |
2014 | (לא חולק) | ||
2015 | (לא חולק) | ||
2016 | ריצ'רד סנט | ![]() |
Ensemble: Pour une Éthique de la Coopération |
2017 | (לא חולק) | ||
2018 | מרסל גושה | ![]() |
על מכלול יצירתו |
2019 | סירי הוסטוודט | ![]() |
Les Mirages de la Certitude |
2020 | אלסנדרו בריקו | ![]() |
The Game |
2021 | ג'וני פיטס | ![]() |
Afropéens. Carnets de voyages au cœur de l'Europe noire |
2022 | מונה שולה | ![]() |
Réinventer l'amour |
הערות שוליים
- ↑ Veillon, Charles, hls-dhs-dss.ch (בצרפתית)
- ^ 2.0 2.1 Présentation du prix sur le site web de la fondation
- ↑ Fiche du prix sur la plateforme de l'office fédéral helvétique de promotion de la culture (OFC), kulturfoerdorung.ch
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס שארל ויון למסאות אירופית
- קרן שארל ויון (בצרפתית)
פרס שארל ויון למסאות אירופית34192761Q621552