פרנק מסרווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנק וולטר מסרווי
Frank Walter Messervy
לידה 9 בדצמבר 1893
טרינידד, טרינידד וטובגו הבריטית
פטירה 2 בפברואר 1974 (בגיל 80)
היישוט, בריטניה בריטניהבריטניה
כינוי המזוקן
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
צבא פקיסטן
תקופת הפעילות 1948–1913
דרגה גנרל (צבא בריטניה) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד:
"כוח איילה" (Gazelle Force)‏ (1940)
חטיבת החי"ר ההודית ה-9 (1941)
הדיוויזיה ההודית ה-4 (1941-1942)
הדיוויזיה המשוריינת ה-1 (1942)
הדיוויזיה המשוריינת ה-7 (1942)
הדיוויזיה המשוריינת ההודית ה-43 (1942-1943)
הדיוויזיה ההודית ה-7 (1943-1944)
הקורפוס ה-4 (1944-1945)
פיקוד מאלאיה (1945-1946)
פיקוד צפון הודו (1946-1947)
רמטכ"ל צבא פקיסטן (1947-1948)
פעולות ומבצעים

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם השנייה
עיטורים
אות השירות המצוין
מסדר האמבט  מסדר האמבט
מסדר האימפריה הבריטית (צבאי) מסדר האימפריה הבריטית

גנרל סר פרנק וולטר מסרוויאנגלית: Frank Walter Messervy; ‏ 9 בדצמבר 18932 בפברואר 1974[1]) היה קצין בריטי ששירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. לאחר מכן שימש כמפקדו הראשון של צבא פקיסטן בין השנים 1947 ל-1948.

ילדות ונעורים, קריירה מוקדמת

מסרווי נולד בטרינידד למשפחה בריטית אמידה. הוא חונך בבית הספר הפרטי איטון ולאחר מכן למד באקדמיה הצבאית בסנדהרסט. ב-1913 התגייס לצבא הודו הבריטית בדרגת קצין זוטר. במלחמת העולם הראשונה לחם במסגרת גדודו בצרפת, ארץ ישראל וסוריה. את המלחמה סיים בדרגת קפטן (המקבילה לדרגת סרן בצה"ל), כסגן מפקד גדוד בפועל. לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע, השתלם בבית הספר לפיקוד ומטה, וב-1938 קיבל מינוי של מפקד גדוד בדרגת לוטננט קולונל (המקבילה לדרגת סגן-אלוף בצה"ל).[1]

מלחמת העולם השנייה

המערכה במזרח אפריקה

עם פרוץ המלחמה הועלה מסרווי לדרגת קולונל, ועזב את גדודו על מנת להיות לקצין מטה בדיוויזיה ההודית החמישית שהוקמה בהודו. באמצע 1940 נשלחה הדיוויזיה לסודאן על מנת להגן על סודאן מפלישת צבא איטליה הפאשיסטית, שביצע מהלכים התקפיים כנגד המושבות הבריטיות בסודאן, בקניה ובסומלילנד הבריטית, במסגרת מהלכי הפתיחה של המערכה במזרח אפריקה.

מסרווי הקים את "כוח איילה" (Gazelle Force), יחידת קומנדו ניידת וממונעת שהתקיפה את האיטלקים בפשיטות קומנדו במתחם קסאלה המבוצר שעל גבול סודאן ואריתריאה. תפקיד היחידה, שהייתה בגודל של כפלוגה מתוגברת, היה ליצור מראית עין של נוכחות צבאית מאסיבית, ולהטריד את האיטלקים, על מנת לחפות על ההתעצמות הבריטית בסודאן לקראת המהלכים ההתקפיים שתוכננו לתחילת 1941. עם תחילת המתקפה פיקד מסרווי על היחידה בקרבות הפריצה מאזור גזאלה לתוככי אריתריאה. לאחר מכן פורקה היחידה ובתחילת מרץ 1941 קודם מסרווי לפיקוד על גדוד הרגלים ההודי התשיעי, שהיה חלק מהדיוויזיה ההודית החמישית, ולחם בראש הגדוד בקרב על קרן, בו הכניעו הבריטים כוח איטלקי גדול שהתבצר באריתריאה.

לאחר קרב קרן, מונה מסרווי, שקיבל דרגת בריגדיר בפועל, למפקד הדיוויזיה ההודית הרביעית, ששהתה בגזרת אריתריאה, לאחר שעברה לשם מן הלחימה במדבר המערבי. באפריל 1941 נשלחה הדיוויזיה בחזרה למדבר המערבי, לשם המשך הלחימה באיטלקים בלוב.

הקרבות במדבר המערבי

ביוני 1941 עמד מסרווי בראש דיוויזיית חיל הרגלים ההודית ה-4 כשזו השתתפה ב"מבצע גרזן קרב" שנועד לגרש את צבאות מדינות הציר מקירנאיקה, במסגרת המערכה במדבר המערבי. המבצע נחל הצלחה חלקית, ואחת ממטרותיו העיקריות, הסרת המצור על טוברוק לא הושגה. בנובמבר 1941 השתתפה הדיוויזיה במבצע צלבן, ושיחקה תפקיד מפתח בהדיפת מתקפתו של רומל לאחר כישלון השריון הבריטי בקרבות סידי רזג. לאחר מכן השתתפה הדיוויזיה במרדף שניהלה הארמייה השמינית של הצבא הבריטי אחר כוחותיו של רומל באזור גזאלה בדצמבר, וסיימה את השנה כשהגיעה לבנגאזי.

בינואר 1942 מונה מסרווי להחליף את הרברט לאמסדן מפקדה של הדיוויזיה המשוריינת הראשונה שנפצע בקרב. הוא היה החייל היחיד מהצבא ההודי שעמד בראש דיוויזיה בריטית במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה הובסה בקרבות עם רומל במתקפת אל עגיילה בינואר 1942. כאשר החלים לאמסדן במרץ 1942, שב והחליף את מסרווי, שנשלח לפקד על הדיוויזיה המשוריינת השביעית שמפקדה, ג'וק קמבל נהרג בתאונה. בקרב גזאלה הובס מסרווי על ידי כוחותיו של רומל. פילדמרשל מייקל קארבר שתיעד את הלוחמה במדבר כתב על מסרווי כי "התנסויותיו האומללות של מסרווי בקרבות אל גזאלה ממחישות את הבעיות הטיפוסיות של מפקד במדבר. כשנשאר במפקדתו שטף אותה האויב, כשעזב אותה היה עליו להתבזות ולמצוא מחסה במעמקי באר".[2] במהלך הקרב נפל מסרווי בשבי, אך הצליח לשכנע את שוביו כי הוא משרתו האישי של מפקד הדיוויזיה, ולהימלט מהשבי כעבור יום. מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרב הקנה לו את הכינוי "המזוקן".

לאחר כשלונו בקרבות גזאלה הודח מסרווי מהפיקוד על הדיוויזיה השביעית על ידי מפקד הארמייה השמינית, גנרל ניל ריצ'י. ביוני 1942 הוצב כקצין מטה בקהיר, ובתחילת 1943 נשלח להודו להקים שם דיוויזיה משוריינת. הדיוויזיה ההודית המשוריינת ה-43, אותה הקים מסרווי, הייתה מיועדת לשירות באיראן, אך לאחר שהאיום על שדות הנפט באיראן הוסר, עקב כישלון הגרמנים בקרב סטלינגרד, לא היה בכך עוד צורך, והדיוויזיה פורקה.

המערכה על בורמה

לאחר פירוק הדיוויזיה שבראשותו, מונה מסרווי לאחראי על הרק"מ בפיקוד הודו, ובאפריל 1943 קיבל דרגת מייג'ור ג'נרל. ביולי 1943 מונה למפקד דיוויזיית הרגלים ההודית השביעית שנשלחה בספטמבר 1943 לארקאן שבבורמה על מנת להצטרף אל יתר הקורפוס ה-15 של הצבא ההודי שלחם בזירה זו.

הגיס ה-15 ההודי, תחת פיקודו של לוטננט-ג'נרל פיליפ כריסטיסון, חידש את התקדמותו לכיוון חצי האי מאיו בבורמה. ב-9 בינואר 1944, כבשה דיוויזיית הרגלים ההודית החמישית את עיר הנמל מאונגדאו, והתכוננה להמשיך לאורך עמק קָלאפּאנְזין, על מנת לכבוש שתי מנהרות רכבת. אולם, הדיוויזיה ה-55 היפנית הצליחה לחצות את קווי בעלות הברית, ותקפה את הדיוויזיה ה-7 ההודית, עליה פיקד מסרווי מעורפה.

בניגוד לאירועים קודמים בזירה זו, עמדה הדיוויזיה ה-7 בפיקודו של מסרווי כנגד המתקפה, ואספקה הוצנחה אליה מהאוויר. בקרב שהתפתח ב-5 בפברואר, תקפו היפנים את אזור המנהלה של הגיס ה-15, עליו הגנו חיילים מיחידות קשר בסיוע טנקים. לאחר מספר ימים הגיעה תגבורת של חיילים מהדיוויזיה ההודית החמישית שהביאה לסיום הקרב, ב-23 בפברואר.

במרץ 1944 נשלחו שתי חטיבות מהדיוויזיה לתגבר את ההגנה אל מול ההתקפה היפנית באזור אימפהל. בשלב זה הייתה הדיוויזיה ערוכה באזור קוהימה. גם בכוחות מצומצמים הצליחה הדיוויזיה של מסרווי בקרב בן חמישה ימים באזור הכפר נאגה, והמשיכה לעבר הנהר צ'ינדווין, תוך חבירה אל הדיוויזיה ההודית ה-20 והבסת היפנים בקרב אוקרול.

בדצמבר מונה מסרווי למפקד הקורפוס ה-4 של הצבא ההודי, אותו הוביל במתקפה בשנת 1945, בה הצליח, בין פברואר לאפריל להשתלט על מרכז התקשורת והאספקה היפני החשוב במייקטילה, ולהמשיך בהסתערות לעבר רנגון. ביוני 1945 קיבל דרגת לויטננט ג'נרל. לאחר הכניעה היפנית מונה מסרווי למפקד פיקוד מלאיה של הצבא הבריטי.

לאחר מלחמת העולם השנייה

בסמוך לחלוקת הודו, שימש מסרווי כמפקד פיקוד הודו הצפונית, בין 1946 ל-1947. כאשר הוקמה מדינת פקיסטן שימש כמפקד הצבא הפקיסטני בין 1947 ל-1948. הוא פרש משירות בצבא פקיסטן לאחר שסירב לפקודותיו של מוחמד עלי ג'ינה במהלך המלחמה בקשמיר.

במהלך שירותו הצבאי עוטר מסרווי, בין היתר באות השירות המצוין, מסדר האימפריה הבריטית ומסדר האמבט.

הוא פרש לחיות עם משפחתו באנגליה, ומת שם בשיבה טובה בשנת 1974.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק מסרווי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרנק מסרווי אתר British Military History
  2. ^ אנדרו רוברטס, סערת המלחמה, הוצאת דביר, 2011, עמ' 158
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25547018פרנק מסרווי