פרנק ביירן

פרנק ביירן
Frank M. Byrne

לידה	וולניי, איווה, ארצות הברית
פטירה	סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא	פרנק מייקל ביירן
מדינה
מקום קבורה	הלסיון, קליפורניה, ארצות הברית
מושל דקוטה הדרומית ה־8 7 בינואר 1913 – 2 בינואר 1917 (4 שנים) סגן מושל דקוטה הדרומית אדוארד לינקולן אבל פיטר נורבק → רוברט וסי פיטר נורבק ←
סגן מושל דקוטה הדרומית ה־9 1911–1913 (כשנתיים) תחת מושל דקוטה הדרומית רוברט וסי → האוורד שובר אדוארד לינקולן אבל ←
חבר הסנאט של דקוטה הדרומית 1889–1890
1907–1910 (כ־3 שנים)

פרנק מייקל ביירן (באנגלית: Frank Michael Byrne;‏ ) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הדרומית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דקוטה הדרומית השמיני.

ראשית חייו

פרנק ביירן נולד ליד וולניי, איווה, כבנם של מייקל ודליה (לבית הארט) ביירן, שניהם מהגרים אירים. חינוכו הרשמי הוגבל לבית ספר כפרי, אך לעיתים מזומנות הוא קרא ספרים מספרייתו הגדולה. ביירן נשא לאישה את אמילי (אמה) ביוור, ולשניים נולדו חמישה ילדים.

ב-1879 נהג ביירן עגלה רתומה לשוורים אל סו פולס שבטריטוריית דקוטה (כיום בדקוטה הדרומית). הוא עבד עבור בעלי בתים ליד סו פולס עד שב-1880 זכה בנחלה משלו במחוז מק'קוק. ב-1883 מכר ביירן את נחלתו ועבר למחוז פאולק, שם עסק במכירת ביטוחים. בשנים 1885 ו-1886 הוא שהה לזמן מה בחלק הצפוני של טריטוריית דקוטה, השקיע בחברת ביטוח בעיר פארגו, ולאחר מכן, ב-1888, ייצג את החברה במחוזות פאולק ופוטר.

קריירה פוליטית

ביירן החל להיות מעורב בפוליטיקה כאשר פקידי ממשל בפורסט סיטי סירבו להעביר את מסמכי מחוז פוטר לגיטסברג, מקום מושב המחוז, במהלך ויכוח על מיקום עיר המחוז. ביירן היה אחד מהאנשים שארגנו כוח פשיטה, שהעביר את המסמכים בהצלחה לגטיסברג.

ב-1889 החזיק ביירן במשרה הציבורית הראשונה שלו כחבר הסנאט של דקוטה הדרומית מטעם מחוזות פאולק ופוטר, אך בבחירות של 1890 נוצח. במשך ארבע שנים הוא שימש כגזבר של מחוז פאולק. ביירן ומורהו לשעבר, קו קרופורד, היו מעורבים בפעילות הפרוגרסיבים במדינה, וביירן ייצג את שוב מחוזו בסנאט של המדינה בשנים 1907 ו־1909. בשנים 1911–1913 כיהן ביירן כסגן מושל המדינה תחת המושל רוברט וסי במהלך תקופת הכהונה השנייה של זה האחרון.

ב-1912 נבחר ביירן כמושל דקוטה הדרומית לאחר מערכת בחירות קשה בה הוא התמודד מול השופט ג'יימס ו. מק'קרטר. ב-1914 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה כמושל, כשלצידו נבחר פיטר נורבק כסגן המושל. הוא כיהן כמושל מ-1 בינואר 1913 ועד 2 בינואר 1917. במהלך תקופת כהונתו הוקמה נציבות המס המדינתית, וחוק אחריות הבנקים התקבל בזכות התעקשותו.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל, שב ביירן לפאולקטון. ב-1918 הוא התמודד בבחירות המקדימות של הרפובליקנים לסנאט של ארצות הברית. הוא נוצח כאשר קו קרופורד ופיטר נורבק תמכו בסנאטור המכהן תומאס סטרלינג. הוא עזב את הפוליטיקה עד אשר ב-1922 מינה אותו המושל ויליאם מקמסטר כנציב החקלאות המדינתי, משרה בה הוא החזיק עד פרישתו ב-1924.

מחלת השיגרון אילצה את ביירן להתהלך עם מקל הליכה, והוא עבר לאזור עם אקלים מתון יותר באורגון ולאחר מכן בקליפורניה. פרנק ביירן נפטר בסן פרנסיסקו ב-24 בדצמבר 1927. הוא נטמן בבית הקברות של הלסיון שבקליפורניה.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1451.

קישורים חיצוניים

• פרנק ביירן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• פרנק ביירן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• פרנק ביירן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38469194פרנק ביירן