פרנץ זלטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרנץ זלדטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זלטה, 1933
כרזה של "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" לבחירות מרץ 1933. שחור: הוגנברג, לבן: פאפן, אדום: זלטה

פרנץ זֶלטֶה (Franz Seldte;‏ 29 ביוני 1882, מגדבורג - 1 באפריל 1947) היה מנהיגהּ ומייסדהּ של מיליציית "קסדת הפלדה" ברפובליקת ויימאר ושר העבודה בממשלת גרמניה הנאצית מ-1933 ועד 1945.

תולדות חייו

נולד במגדבורג, אביו היה בעל מפעל למוצרים כימיים. לאחר תקופת חניכות כאיש שיווק למד כימיה באוניברסיטאות של בראונשווייג וגרייפסוולד. ב-1908, לאחר מות אביו, הוא היה למנהל המפעל שירש מאביו.

במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין מילואים והשתחרר בדרגת האופטמאן (סרן). במהלך הקרבות איבד את ידו הימנית וזכה לעיטור צלב הברזל.

בעקבות מהפכת נובמבר 1918 הקים את "קסדת הפלדה" ככוח פרייקור (ארגון חמוש). הארגון הורכב מחיילי מילואים משוחררי מלחמת העולם הראשונה, שביקשו להשיב לאחור את תוצאותיה (רבנשיזם), לבטל את הסכמי ורסאי, להחזיר שליט מבית הוהנצולרן ולהחזיר לעם הגרמני את כבודו.

ב-1924 הצטרף להנהגת הארגון, כסגנו, תיאודור דיסטרברג, שהפך ליותר ויותר דומיננטי בהנהגה. ב-1929, במסגרת הדיונים בפרלמנט על קבלת תוכנית יאנג, היה שותף מרכזי בארגון חזית ההתנגדות לתוכנית ולמען משאל עם תוך יצירת ברית עם אלפרד הוגנברג ואדולף היטלר. כן היה שותף בחזית קצרת-הימים של הוגנברג, היטלר והליגה הכול-גרמנית נגד קנצלר גרמניה היינריך ברינינג ב-1931.

זלטה היה חבר מועצת העיר מגדבורג מטעם מפלגת העם הלאומית הגרמנית. עם עליית הנאצים לשלטון ב-30 בינואר 1933 הצטרף זלטה לקבינט ומונה לשר העבודה. עם זאת, בבחירות הכלליות שהתקיימו במרץ אותה שנה השתתף יחד עם פרנץ פון פאפן, אלפרד הוגנברג (יו"ר מפלגת העם הלאומית) והשדולה החקלאית בחזית הימנית-שמרנית המשותפת "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" (Kampffront Schwarz-Weiß-Rot) שביקשה לחסום את דרכו של היטלר לכס קנצלר גרמניה. לאחר הבחירות, בהן נכשלה החזית, המשיך זלטה לכהן כשר בממשלתו של היטלר ואף היה אחד מ-22 "החברים-האורחים" שהורשו לשבת ברייכסטאג יחד עם עוד 639 חברים נאצים.

ב-27 באפריל התפקד זלטה למפלגה הנאצית ובאוגוסט התמנה לקצין אס אה בדרגת אוֹבּר-גרוּפנפיהרר (גנרל) לאחר מיזוג "קסדת הפלדה" לאס אה במסגרת תהליך ההאחדה (גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג Gleichschaltung).

זלטה מונה לרייך-קומיסר של שירות העבודה ההתנדבותי (Reichsarbeitsdienst) שנועד להלחם באבטלה ההמונית, תפקיד ממנו הודח למעשה ב-1935. הוא המשיך בתפקיד שר העבודה הן בממשלה הנאצית והן בממשלת המדינה של פרוסיה, תחת הרמן גרינג.

עם תום מלחמת העולם השנייה נעצר זלטה על ידי כוחות צבא ארצות הברית, אך מת בטרם הוגש נגדו כתב אישום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ זלטה בוויקישיתוף