פרנסיס ספריגס
פרנסיס ספריגס (אנגלית: Francis Spriggs) היה פיראט בריטי, והיה מזוהה עם הפיראט ג'ורג' לותר ואדוארד לואו. הוא היה פעיל בקריביים ובמפרץ הונדורס בראשית 1720.
קריירה מוקדמת
_for_Allen_%26_Ginter_Cigarettes_MET_DP835043.jpg)
אף על פי שחלק גדול מראשית חייו אינם ידועים, פרנסיס ספריגס הוזכר לראשונה כראש צוות של הפיראט אדוארד לואו (אולי כחלק מאנשי הצוות המקוריים שעזבו את שירותם אצל של קפטן ג'ורג' לותר). עם זאת, לאחר שקיבל פיקוד על הכיבוש האחרון של הפריגטה הבריטית בת 12 תותחים ״סקוורל״ (ששינתה את שמה ל״דלייט״ זמן קצר לאחר מכן), הוא ולואו נפלו ככל הנראה קורבן למרד של אחד מאנשי הצוות, סביב חג המולד 1724, וכתוצאה מכך שניהם ברחו באמצע הלילה מהאוניה.
הדייג פיליפ אשטון שנאלץ לשרת באוניה של לואו וקצין חדש בשם ג'ון ראסל ביוני 1723, נמלט בשנה שלאחר מכן כאשר הספינה של לואו עצרה ליד רואטן. בשנת 1724 הבחין הוא וכמה אנשים אחרים בכלי שנכנס לאזור וקיווה להצלה. כשהבינו שהמלחים הם הפיראטים של ספריגס (וחששו שספריגס עשוי להכיר אותם), הסתתר אשטון, והעדיף לקחת את הסיכויים שלו ברואטן ולא לחזור לפיראטיות.[1]
ספריגס ודלייט
לאחר שעזב את לואו, ספריגס והצוות החלו להניף דגל פירטים שחור הדומה לזה של קפטן לואו והפליגו לכיוון איי הודו המערבית. ב 28 בינואר 1725, הוא בזז ליד רוד איילנד ספינה של קפטן ריצ'רד דאפי. [2] בנוסף, הם תפסו ספינה פורטוגזית ובזזו את מטענה בזמן שהצוות הועבר סדרת עינויים בו הדליקו טבעת נרות סביב התורן וכל איש צוות נדרש להיכנס למעגל ולהתרוצץ סביבו בזמן שהפיראטים חבטו ונדפקו בהם בסכינים, וכלי נשק אחרים. לאחר שסיימו עם העינויים, הצוות הוחזר לספינתם, שאותה הציתו הפיראטים.
עם הגעתם לקריביים, ספריגס וצוותו כבשו ספינה סוחר נוספת ממרטיניק ליד סנט לוסיה וכן כלי שיט עם מטען עץ, שרובו הושלך לים לאחר שהפיראטים לקחו ככל יכולתם. בתחילת 1724, בעודם במימי ניו אינגלנד, ספריגס ודלייט קיבלו הודעה על מותו של המלך ג'ורג 'הראשון ושוחחו על האפשרות לקבל חנינה מלכותית במהלך השנה לאחר שיט מאי רוד ב־27 במרץ 1724.
במפרץ הונדורס
בתחילת אפריל עגן ספריגס ברוטאן ליד מפרץ הונדורס, שם הוריד לחוף את האסירים שנלכדו במהלך ההפלגות. רבים מהאסירים הללו הציגו את הפגיעות הגופניות שנגרמו על ידי הפיראטים במהלך שבייתם כשהיו נתונים לצורות עינויים שונות כמו שנאלצו לאכול צלחות עם שעוות נרות.
כשהם תיקנו ושיפצו את ספינתם באי מערבית לרוטאן, ספריגס ודלייט הפליגו לסנט קיטס מתוך כוונה לפגוש את קפטן מור מספינת ״איגל״, ספינה שתקפה קודם לכן את ג'ורג' לותר ליד בלנקו.
עם זאת, עד מהרה הם פגשו בפריגטה צרפתית ונאלצו לברוח. לאחר בריחתם הם תפסו ספינה ליד ברמודה ואז, כשהתקרבו לסנט קיטס, הם תפסו ספינה נוספת ב־4 ביולי 1724. במהלך הלכידה האחרונה הם עינו את הצוות בשיטות שלמדו מלואו - הניפו את האסירים גבוה ככל האפשר על התורן המרכזי, על המפרשים העליונים והפילו אותם משם חזרה לסיפון.
חזרה למפרץ הונדורס
ספריגס איחד כוחות יחד עם קפטן ריצארד סיפטון, שקיבל פיקוד על הספינה של לואו ״הפי קריסמס״ לאחר שאנשי צוותו של לואו התפזרו. לאחר לכידת הספינה ליד פורט רויאל, ספריגס נאלץ לסגת ממפגש עם שתי אוניות מלחמה בריטיות, ״דיאמונט״ ו ״ספאנס״. לאחר בריחתם האחרונה, ספריגס כבש ספינה נוספת בדרכו חזרה למפרץ הונדורס. הוא תפס עוד עשרה או שנים עשר כלי שיט אנגלים לפני שנרדף על ידי פריגטה בריטית.
ספריגס נמלט מאותה ספינת מלחמה בריטית בה נתקל בעבר. הוא שוב הצליח להימנע מלכידה, אף על פי שציו התפרק כשהוא נפרד מסיפטון. ייתכן והיה זה הזמן שהסגן של ספריגס, פיליפ לין, לקח את ספינת הפרסים ״נימפה״ והשאיר את ספריגס לבדו שיצא להפלגה לניו-פאונדלנד. [3]
מעט ידוע על הקריירה המאוחרת שלו. על פי דיווחי העיתונים, הוא היה עדיין פעיל באזור ובאפריל 1725 כבש כמה ספינות נוספות.
על פי דיווח בעיתון אחד, ספריגס היה פעיל עד סוף שנת 1726, כאשר נישבה על אי עם ריצארד סיפטון ועם פיראט אחר מפורסם, אדוארד לואו. הדו"ח מקורו בעתון ״פוסט-בוי״ מיום 25 ביוני 1726. המקור היחיד הידוע הוא כאמור העיתון "פוסט-בוי" שעדיין קיים. בדיווח בעמוד הראשון, נכתב כי ״ספינה ממפרץ הונדורס נלכדה על ידי ספינה ספרדית, ואחר כך נלכדו הספרדים והועלו על סיפון של ספינת מלחמה שתפסה פירטים, ויצאה איתם לג׳מייקה. [וגם] כי לואו וספריגס היו בין השבויים, שרובם היו אינדיאנים."
לדברי מקור אחר, ספריגס וסיפטון עדיין נרדפו על ידי ספינות בריטיות. אנשיו של ספריגס נלכדו לצד סיפטון שישן, ואילו ספריגס וגם לואו עצמו נמלטו שוב . [4] קופר פוצץ את ספינתו באבקת שריפה ולא נתפס. [5]
הערות שוליים
- ^ Flemming, Gregory N. (2014). At the Point of a Cutlass: The Pirate Capture, Bold Escape, and Lonely Exile of Philip Ashton. Lebanon NH: ForeEdge. ISBN 9781611685626. Retrieved 31 January 2018.
- ^ Elizabeth Donnan (1932), Documents Illustrative of the History of the Slave Trade to America, vol. III, p. 118.
- ^ Dow, George Francis; Edmonds, John Henry (1923). The Pirates of the New England Coast, 1630-1730. Salem MA: Courier Corporation. p. 287. ISBN 9780486290645. Retrieved 18 June 2017.
- ^ Earle, Peter (2013). The Pirate Wars. Lebanon NH: Macmillan. p. 205. ISBN 9781466849075. Retrieved 5 June 2017.
- ^ "Greg Flemming - America's Worst Pirates". Retrieved 22 June 2017.
26801177פרנסיס ספריגס