פרננדו פסואה
פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (בפורטוגזית: Fernando António Nogueira de Seabra Pessoa; 13 ביוני 1888 - 30 בנובמבר 1935), סופר ומשורר, נחשב לגדול המשוררים המודרניים של פורטוגל.
חייו
פסואה נולד בליסבון בשנת 1888. אמו הייתה מורה לשפות ואביו שימש כפקיד ממשלתי. כשהיה בן חמש, נפטר אביו ממחלת השחפת. שנה לאחר מכן נפטר גם אחיו, ואמו נישאה בשנית לקונסול פורטוגל בדרום אפריקה, שהייתה באותן שנים קולוניה בריטית. בשנת 1896 עבר פסואה להתגורר בעיר דרבן עם אמו ואביו החורג, ושם עברו עליו שנותיו המעצבות. כבר בשנת 1901, כשהיה בן 13, החל פסואה לכתוב שירים באנגלית, והוא המשיך בכך עד שנת 1923.
משסיים את לימודי התיכון בשנת 1905 חזר פסואה לליסבון, ועד יום מותו הוא לא יצא עוד את העיר. בליסבון עבד פסואה לפרנסתו כמנסח תכתובת מסחרית עבור חברות עסקיות. בשנת 1914 הקים עם אלמאדה נגריירוש ומריו דה סא-קרנירו את כתב העת "אורפאו", שנחשב פורץ דרך בזמנו. בנוסף לפעילותו בחוגים הספרותיים של ימיו, הוא גילה עניין רב במיסטיקה ובאסטרולוגיה. פסואה לא נישא מעולם, אך לאחר מותו נמצאה חלופת מכתבים שלו עם אהובתו.
כתביו
ב-1935 ראה אור ספר שיריו הראשון של פסואה בשפה הפורטוגלית, "מסר". נוסף לכך, הוא פרסם ארבעה כרכים של שירה אנגלית וכמה מאות שירים וקטעי פרוזה בכתבי עת ספרותיים. פועלו הספרותי של פסואה קנה לו הערכה בקרב החוגים הספרותיים בפורטוגל עוד בימי חייו, אולם רק לאחר שהלך לעולמו התבררה מידת גדולתו וחשיבותו. לאחר מותו התגלו בביתו למעלה מ-25 אלף דפים כתובים בכתב ידו, שכללו קטעי שירה, הגות, מחזות, טקסטים מיסטיים ורומנים. מפעל התרגום וההוצאה לאור של כתביו טרם הושלם.
פסואה חיבר את כתביו תחת מספר רב של שמות עט, 70 לכל הפחות. אולם בניגוד לשמות עט רגילים, אלה ששימשו את פסואה היו דמויות מפותחות, בעלות ביוגרפיה, אישיות וסגנון כתיבה משל עצמן. חלקן אף קיימו ביניהן מערכות יחסים מורכבות וביקרו זו את יצירתה של זו. דמויות אלה, שהיו כולן פרי-רוחו של פסואה עצמו, כונו בפיו הטרונימים. שלושת ההטרונימים המרכזיים של פסואה היו אלברטו קאיירו, ריקארדו רייש ואָלְוַורוּ דה קמפוש.
הטרונימים שתורגמו לעברית
שלושת ההטרונימים העיקריים שבהם פרסם פרננדו פסואה את שירתו הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלוורו דה קמפוש. מכלול שירתם של שלושת ההטרונימים האלה התפרסם בשלושה ספרים שראו אור בתרגום לעברית, בתמיכת המפעל לתרגום ספרות מופת ובהוצאת כרמל בין השנים 2004 ו-2008.
ההטרונים אלברטו קאיירו נולד ב-1889 ונפטר בשנת 1915. הוא היה משורר טבע, חסר השכלה פורמלית, אשר שליטתו בשפה הפורטוגלית הייתה בסיסית בלבד. פסואה פרס את מכלול כל שיריו של אלברטו קאיירו בספר שתרגומו העברי נקרא "מהחלון הגבוה ביותר". את ההקדמה לספר כתב הטרונים אחר, ריקרדו רייש.
רייש היה תלמידו של קאיירו ורופא במקצועו. הוא החזיק בתפיסת עולם פגאנית והפגין בשיריו אהדה רבה לתרבות הקלאסית. לכתיבתו של המשורר הרומי הוראטיוס נודעה השפעה רבה על שירתו. שיריו כתובים במשקל ומתאפיינים בנימה מאופקת ומתונה. אהובתו לידיה היא דמות מרכזית בשיריו. רייש הוא גם גיבור ספרו של ז'וזה סאראמאגו, "שנת מותו של ריקארדו רייש". בנוסף להקדמה לספרו של קאיירו, ראו אור בעברית גם כמה משיריו של רייש בקובץ השירים "כל חלומות העולם". מכלול שירתו של רייש ראה אור בתרגום לעברית, והוא כלול בספר "על העמוד היציב".
אלוורו דה קמפוש, יליד 1890, היה אף הוא תלמידו של אלברטו קאיירו. במקצועו הוא היה מהנדס ימי, שרכש את השכלתו באוניברסיטת גלאזגו. דה קמפוש היה משורר מודרניסט, שהרבה להסתובב בעולם והתנסה בסמים. אחת ההשפעות המרכזיות על כתיבתו הוא המשורר האמריקאי וולט ויטמן. סגנון כתיבתו של דה קמפוש פילוסופי מאוד, אך גם סוער וקפריזי, והוא נע בין מגלומניה קיצונית לתחושת אפסות מוחלטת. כמה משיריו פורסמו בעברית בקובץ "כל חלומות העולם", ושורה מתוך שירו "חנות הטבק" היא שהעניקה לקובץ את שמו. מכלול שירתו של דה קמפוש ראה אור בתרגום לעברית, והוא כלול בספר "מה עשיתי מן החיים?".
הטרונים חשוב אחר הוא ברנרדו סוארש, שמגדיר את עצמו כ"עוזר מנהל חשבונות". הוא איננו משורר, ורשימותיו המהורהרות והפסימיות, המהוות מעין יומן, תורגמו לעברית תחת הכותרת "ספר האי-נחת". יצירה זו של פסואה לא נשלמה, והיא נמצאה בין עיזבונותיו. המהדורה העברית של הספר היא הראשונה שכוללת את כל הפרגמנטים מהם הוא מורכב, כמו גם את הערות העריכה שכתב פסואה עצמו.
ספריו שראו אור בעברית
- כל חלומות העולם, תורגם בידי יורם ברונובסקי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל.
- מהחלון הגבוה ביותר, כל שירי ההטרונים אלברטו קאיירו, תורגם בידי רמי סערי, פרנסישקו דה קושטה רייש ויורם ברונובסקי וראה אור בהוצאת כרמל, 2004.
- ספר האי-נחת, תורגם בידי יורם מלצר וראה אור בהוצאת בבל, 2006
- מה עשיתי מן החיים?, כל שירי ההטרונים אלוורו דה קמפוש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל, 2006.
- הבנקאי האנרכיסט, תורגם בידי יורם מלצר וראה אור בהוצאת רימונים.
- על העמוד היציב, כל שירי ההטרונים ריקרדו רייש, תורגם בידי רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש וראה אור בהוצאת כרמל, 2008.
- חנויות הטבק- מבחר קטעי שירה ופרוזה, בחר ותרגם: יורם מלצר, הוצאת רימונים, 2009.
- מעבר להר הירוק, שירי המרובעים, תרגם, ערך והוסיף הערות ואחרית דבר: רמי סערי, ראה אור בהוצאת כרמל, 2013.
- הספינה עומדת לצאת, תרגמו מפורטוגזית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש, אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2016.
לקריאה נוספת
- ז'וזה פאולו קוולקנטי, פרננדו פסואה - מעין אוטוביוגרפיה, רימונים, 2014.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פרננדו פסואה |
| ציטוטים בוויקיציטוט: ספר האי נחת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרננדו פסואה |
- פרננדו פסואה, כל מכתבי האהבה מגוחכים, באתר ynet, 26 במאי 2009 - תרגומים חדשים של פרננדו פסואה מתוך "חנות הטבק"
- יורם מלצר, מאמר על "הבנקאי האנרכיסט", בבלוג "יורם מלצר כותב על..."
- מבחר משיריו באנגלית
- מבחר משיריו בפורטוגלית בתרגום לאנגלית מאת ג'. גריפין.
- אלי אשד, אישה בעקבות פרננדו פסואה, באתר "רשימות", 21 בנובמבר 2008
ארז שוייצר, על העמוד היציב: שירי ריקרדו רייש, פרננדו פסואה, שח ומוות, באתר הארץ, 31/12/08- רחל חלפי, איזה אושר גדול לא להיות אני!, באתר הארץ, 09/01/09
- יורם מלצר, פרננדו כוכב עליון, ynet , 02.06.09
- רן יגיל, השתאות מול פסואה כמשורר טוטאלי, באתר nrg, 13 ביולי 2009
- יחזקאל נפשי ודן תורן קוראים פרננדו פסואה ברדיו תל אביב, יחזקאל נפשי ודן תורן על פרננדו פסואה, 18.7.09
- עמיחי שלו, חייו של פסואה: האבסורד של האוטוביוגרפיה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2014
- רות נצר, מסע בליסבון ומפגש עם כל חלומות העולם של המשורר פרננדו פסואה. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 391-401.
- בית פרננדו פסואה, מוזיאון השוכן בליסבון, בירת פורטוגל המוקדש לחייו ואשר בו הוא התגורר במשך 15 השנה האחרונות לחייו
- ספריית פרננדו פסואה, ספרייה הנמצאת בכתלי המוזיאון המוקדש לפרננדו פסואה ואשר בה מצויים 1142 טקסטים אשר הותיר פסואה לאחר מותו.
- יוסי סוכרי, הרהור על פסואה כסופר־פילוסוף, מאה שנה להולדתו, באתר הארץ, 2 באפריל 2018
- Pessoa Plural: A Journal of Fernando Pessoa Studies
