פרניו ולאשיץ'
| לידה |
24 באפריל 1766 דומבובאר, מחוז טולנה, בדרום הונגריה של ימינו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1840 (בגיל 74) זאגרב | ||||
| מדינה | ממלכת קרואטיה, סלבוניה ודלמטיה, חלק מממלכת הונגריה (ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש), במסגרת האימפריה האוסטרית | ||||
| מקום קבורה | כנסיית קתרינה הקדושה בזאגרב | ||||
| |||||
ברון פרניו ולאשיץ' (בקרואטית: Franjo Vlašić, בהונגרית: Vlassich Ferenc; 24 באפריל 1766 דומבובאר, דרום הונגריה - 16 במאי 1840 זאגרב) היה אציל ואיש צבא קרואטי, באן של ממלכת קרואטיה, סלבוניה ודלמטיה בשנים 1840-1832, תחת חסות ממלכת הונגריה, במסגרת האימפריה האוסטרית, גנרל בצבא האוסטרי. קיבל את התואר ברון בשנת 1832.
ביוגרפיה
ולאשיץ' נולד בשנת 1766 ביישוב דומבובאר שבמחוז טולנה שבדרום הונגריה, כבן למשפחה אצילית קרואטית שמקורה בדרום קרואטיה. הוא היה בן למשפחת אצילים קרואטים ששורשיהם בצפון דלמטיה וחבל ליקה. ולאשיץ' התחיל את הקריירה הצבאית שלו בגיל 18 בשנת 1784. עוד כפרח קצונה הצטרף ולאשיץ' לכוחות ההוסארים במסגרת צבא האוסטרי והשתתף בכל המלחמות נגד צרפת ונגד נפוליאון בונפרטה בתקופתו.[1] בשנת 1813 הוא הועלה לדרגת גנרל. ב-1831 התמנה למפקד צבאי בפטרוורדין. ב-10 בפברואר 1832 התמנה לבאן של קרואטיה. כניסתו לתפקיד במאי 1832 הביאה רוח מרעננת בזירה הפוליטית המקומית מכיוון שהבאן הקודם, הרוזן איגניאט גיולאי, חי רוב השנים רחוק מקרואטיה, עד רבא אחרי שהתחיל לכהן כיושב ראש מועצת בית הדין הצבאי בווינה. בנוסף ולאשיץ' היה הקרואטי הראשון שכיהן כבאן קרואטיה בין עשרת הבאנים שקדמו ליוסיפ ילאצ'יץ'. .בשנים 1832–1836 בישיבות הפרלמנט ההונגרי-קרואטי בפוז'ון (ברטיסלבה) הגן ולאשיץ' על זכותה של קרואטיה לנמל רייקה והחוף הסמוך לו[1] הוא התנגד להונגריזציה (מדיאריזציה) של קרואטיה ובמיוחד להנהגת השפה ההונגרית בבתי הספר. עקב מחאתו, לא אישר הקיסר פרדיננד את החלטת הפרלמנט ההונגרי משנת 1839–1840 להנהיג את השפה ההונגרית כשפה רשמית בקרואטיה. בימי כהונתו של ולאשיץ' התחזקה התנועה הלאומית הקרואטית, תחילה תחת דגל האיליריזם - התנועה האילירית מיסודו של ליודביט גאי ואחרים. ולאשיץ' תמך בבקשה שהפנה גאי לקיסרות האוסטרית לאשר הופעתם של עיתונים בשפה הקרואטית. עם זאת התנגד לרפורמת השפה של גאי. יחד עם הבישוף אלכסנדר אלאגוביץ' פרש את חסותו על האגודה לקידום החינוך בשפה הקרואטית.
ולאשיץ' נפטר בעיר זאגרב בשנת 1840. הוא הובא לקבורה בכנסיית קתרינה הקדושה בזאגרב. אחרי מותו בשנת 1840 תפקידו כבאן עבר בפועל לידי יוראי האוליק.
חייו הפרטיים
היה נשוי לפרניצה. נולדו לזוג שתי בנות:הרמינה, לימים פון ווקאסוביץ' ומריה תרזיה אנה ואלשיץ'. [2]
דגלו
[3] (Zastava bana Vlašića)
פרסים ואותות הוקרה
- 1813 - העיטור הצבאי "צלב מריה תרזיה", בדרגת אביר
הנצחה
- בשנת 2011 ביישוב הולדתו, דומבוואר, בהונגריה, על קיר "בית הלאומים" הוצבה לוח זיכרון לזכרו על ידי הקהילה הקרואטית האוטונומית
- בשנת 2016 אותה קהילה הציבה בדומבובאר פסל-דיוקן של ולאשיץ'.[5]
קישורים חיצוניים
- ערך קצר באנציקלופדיה של המכון ללקסיקוגרפיה מירוסלב קרלז'ה
- הערך פרניו ולאשיץ' בלקסיקון פרולקסיס
- האתר על מנהיגי העולם של Ben M.Cahoon 2008-2001
- באנציקלופדיה הקרואטית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 hrvt במגזין 16.5.2018
- ^ באתר geni
- ^ באתר על תולדות קרואטיה
- ^ על הצבת לוח הזיכרון
- ^ סרטון בערוץ יו טיוב
27012814פרניו ולאשיץ'