פרל הארבור: התרעה והחלטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרל הארבור: התרעה והחלטה
Pearl Harbor: Warning and Decision
עטיפת המהדורה העברית של הספר
עטיפת המהדורה העברית של הספר
מידע כללי
מאת רוברטה וולסטטר
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר עיון
הוצאה
הוצאה Stanford University Press
תאריך הוצאה 1962
מספר עמודים 428
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מודן
תאריך 2023
תרגום גרשון גירון
מספר עמודים 416

פרל הארבור: התרעה והחלטה (באנגלית: Pearl Harbor: Warning and Decision) הוא ספר מאת רוברטה וולסטטר, שנכתב במסגרת עבודתה במכון ראנד, יצא לאור ב-1962, ודן בסיבות לכישלונות המודיעיניים של ארצות הברית שהובילו למתקפת הפתע של האימפריה היפנית על פרל הארבור ב-1941.[1]

המחקר עבור הספר התבסס על השימועים שנערכו בקונגרס של ארצות הברית בעקבות ההתקפה היפנית בפרל הארבור ופורסמו בשנת 1946. עוד התבסס מחקרה על זיכרונות שהתפרסמו של מדינאים ומפקדי צבא יפנים ואמריקנים, ועל ראיונות של אנשים שהשתתפו בפלישה מהצי ומהצבא האמריקאי.[2]

רקע

ערך מורחב – המתקפה על פרל הארבור

בשנים שקדמו למתקפה, מפצחי צפנים אמריקאים קראו באופן שגרתי חלק גדול מהתקשורת הצבאית והדיפלומטית היפנית. עם זאת, ההתקפה היפנית הייתה הפתעה הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית.

ברמה האסטרטגית, אנליסטים של המודיעין האמריקני החזיקו בעמדה שלא סביר שיפן תתקוף מכיוון שהיפנים לא יכולים לצפות לנצח במלחמה שתפרוץ לאחר תקיפה כזאת. יתר על כן, במספר הזדמנויות במהלך השנים 1940–1941 הועמדו כוחות ארצות הברית בכוננות גבוהה, אך לאחר ששום מתקפה לא התרחשה, הדבר הוביל בסופו של דבר להורדת הערנות, בבחינת "זאב זאב". לבסוף, האמריקאים האמינו שהמקום המתבקש למתקפה יפנית יהיה בפיליפינים.

ברמה הטקטית, התקיפה הפתיעה משום שקצינים בכירים היו בטוחים שמנגנוני ההתרעה השונים - תחנות מכ"ם ומטוסי סיור - פועלים, ושניתן לסמוך עליהם בעת הצורך, אלא שאמצעים אלה כלל לא הופעלו.

הספר

ערך מורחב – תאוריית האותות והרעשים

בספר טוענת וולסטטר כי יש להבחין בין "איתותים" לבין "רעשים". "איתותים" הם קטעי מידע רלוונטיים שאמורים להנחות את מנתחי המודיעין לכיוון הנכון. "רעשים", לעומתם, הם פרטי מידע מוטעים, מטעים או לא רלוונטיים להבנת התמונה הכוללת. לפי הניתוח של וולסטטר, יש לצפות שה"איתותים" וה"רעשים" יהיו שלובים זה בזה, כאשר אחת הסיבות היא מאמציו של היריב להחדיר מידע מטעה בכוונה. בנוסף, היא מדברת על נטיית המוח האנושי לעבד מידע בהתאם לקונספציות וציפיות.[3]

השפעות הספר

הספר זכה לשבחים על רמתו האקדמית הגבוהה. סופר ההיסטוריה הצבאית יוג'ין רייזור כתב ב-1998 כי הספר הוא "המחקר הטוב והמקיף ביותר על הכשל המודיעיני שהוביל למתקפת הפתע".[4]

הספר הועלה שוב במהלך דיונים על כשלים מודיעיניים שהובילו למתקפה של אל-קאעדה על מרכז הסחר העולמי והפנטגון ב-11 בספטמבר 2001.[5] מזכיר ההגנה באותה עת, דונלד רמספלד, הושפע רבות מהספר וחייב את עוזריו לקרוא אותו עוד לפני האירועים הללו.[6]

ממצאי הספר והשלכותיו על אנליסטים מודרניים עודכנו בשנת 2013 בכרך נוסף בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד, שנקרא "בניית קסנדרה, מסגור מחדש של כשל מודיעיני ב-CIA‏ 1947–2001". כרך זה מתאר כיצד ההשערות שוולסטטר מזהה כמנגנון שבאמצעותו ממיינים "אותות" מודיעין מ"רעשי רקע" אינן אחידות, רציונליות, או אקראיות לחלוטין, אלא הן פונקציות של התרבות והזהות של יחידת המודיעין שמפענחת אותם.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Obituary: Roberta Wohlstetter, Pioneering RAND Policy Analyst and Historian of Military Intelligence, ‏9 בינואר 2007
  2. ^ רוברטה וולסטטר, פרל הארבור: התרעה והחלטה, הוצאת מודן, 2023, עמ' מבוא
  3. ^ אברהם בן-צבי, אמ"ן והערכותיו, מעריב, 18 באפריל 1974
  4. ^ Rasor, Eugene L. (1998). "The Japanese Attack on Pearl Harbor". In Loyd E. Lee (ed.). World War Two in Asia and the Pacific and the War's Aftermath, with General Themes. Greenwood Publishing Group. p. 45. ISBN 978-0313293269.
  5. ^ Woodward, Bob (2002). Bush at War (pbk. ed.). New York: Simon & Schuster. p. 20. ISBN 0743204735.
  6. ^ Errol Morris, The Certainty of Donald Rumsfeld (Part 3), Opinionator, ‏2014-03-28 (באנגלית)
  7. ^ Jones, Milo L.; Silberzahn, Philippe (2013). Constructing Cassandra, Reframing Intelligence Failure at the CIA, 1947-2001. Stanford University Press. ISBN 978-0804793360.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38731052פרל הארבור: התרעה והחלטה