פריץ שטרן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, תרגמת , שמות .
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, תרגמת , שמות . |
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| צילום משנת 2007 | |
| לידה | ברסלאו (ורוצלב), שלזיה תחתית (כיום בפולין), המדינה החופשית פרוסיה, הרייך הגרמני (רפובליקת ויימאר) |
|---|---|
פריץ ריצ'רד אוסקר שטרן או סטרן (2 בפברואר 1926 - 18 במאי 2016) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי, שהתמחה היסטוריה גרמנית, היסטוריה של עם ישראל ובהיסטוריוגרפיה. בשנת 1938 היגר שטרן יחד עם משפחתו מגרמניה הנאצית לארצות הברית, שם רכש השכלה תיכונית ואחר כך אקדמית בתחום ההיסטוריה. הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ומילא תפקיד של פרו-רקטור (provost). שטרן התרכז בעבודתו ביחסים המורכבים בין הגרמנים ליהודים במאות ה-19 ו-20 ובעליית הנאציונל-סוציאליזם בגרמניה במחצית הראשונה של המאה ה-20.
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
שטרן נולד בשנת 1926 בברסלאו, גרמניה, (כיום ורוצלב בפולין) כילד שני בין שני ילדים של משפחה משכילה של יהודים מתבוללים שהתנצרו בדת הלותרנית בשלהי המאה ה-19[1] סביו ואביו היו רופאים מוערכים בזירה המקומית והבינלאומית.[2] אביו, רודולף שטרן (1962-1895) היה רופא וחוקר, וטרן הצבא הגרמני ב מלחמת העולם הראשונה. אמו, קתה (קתרינה) לבית בריגר (1973-1894), במקור בעלת תואר דוקטור בפיזיקה, הייתה למחנכת שדגלה בחדשנות בחינוך הילדים ובהוראת המתמטיקה.[2] עם חוג מכרי המשפחה נמנו דמויות בולטות במדע ובתרבות, לרבות אלברט איינשטיין שאיתו התיעצה לימים המשפחה בארצות הברית בנוגע לבחירת הקריירה העתידית של בנם.[3] הכימאי פריץ הבר, חתן פרס נובל שהיה בעצמו יהודי מומר, היה הסנדק הילד שנקרא על שמו בטקס הטבלה לותרני [4] שטרן למד בגימנסייה ע"ש מריה מגדלנה בברסלאו. בעקבות סילוק אביו ממשרותיו והטרור נגד היהודים בגרמניה בספטמבר 1938 נמלטה המשפחה לארצות הברית. הם התיישבו בג'קסון הייטס ברובע קווינס בניו יורק, שם בילה שטרן את נעוריו, למד בבית ספר ציבורי ולמד אנגלית בעוד הוריו חידשו את פעילותם כל אחד בתחומו.[5] שם למד שטרן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק: בשנת 1946 סיים תואר ראשון ובשנת 1948 את התואר השני. עם מוריו נמנה ליונל טרילינג. [6]ב-1953 עשה גם דוקטורט בהדרכת ז'אק ברזון.
פעילותו האקדמית והמחקרית
הוא נשאר באוניברסיטה כמדריך ואחר כך החל מ-1963 התמנה לפרופסור מן המניין. בשנת 1967 התמנה לראש הקתדרה על שם סת לאו. לעיתים היה פרופסור אורח במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. פרש לגמלאות בשנת 1997 אולם הפך לפרופסור אמריטוס. החל משנת 1954 לימד שטרן לעיתים קרובות באוניברסיטה החופשית במערב ברלין. בשנת 1990 בירך על איחודה של גרמניה מחדש ותמך ברעיון בפני ראש ממשלת בריטניה מרגרט תצ'ר בשנים 1993–1994 שימש שטרן כיועץ לשגריר ארצות הברית בגרמניה, ריצ'רד הולברוק. בשנת 2010 הרצה בבניין המטה הכללי של הצבא הגרמני, בנדלר בלוק, לרגל מלאת 66 שנה לניסיון ההתנקשות נגד היטלר.[7]
הגותו ההיסטוריונית
שטרן התחקה במיוחד אחרי התפתחות עליית הנציונל סוציאליזם בגרמניה ואיפיוניו. הוא ראה מקורותיה בתנועה הפולקיסטית של המאה-19 . הוא סבר שהתנועה הפולקיסטית האנטישמית הארסית הייתה תוצר של "יאוש תרבותי" של אינטלקטואלים גרמנים שהתקשו להתמודד עם המודרניות. עם זאת דחה שטרן את הפירוש ה מדגיש את ה"ייחודיות" או "הדרך היחודית" (Sonderweg) של ההיסטוריה הגרמנית וחשב שרעיונות התנועה הפולקיסטית הייתה פשוט "תת-זרם אפור" אחד החברה הגרמנית של המאה ה-19.
בשנוץ ה-1990 היה שטרן מבקר חריף של המחבר האמריקאי דניאל גולדהאגן שספרו "תליינים מרצון בשירות היטלר" הוקע על ידו כלא מדעי ומלא בגרמנופוביה. תחום מחקר אחר ששטרן השקיע בו היה ההיסטוריה של יהדות גרמניה השפעת הגומלין בין התרבות היהודית והגרמנית. בעיני שטרן האינטראקציה בין שתי התרבויות יצרה את מה שהוא קרא לעיתים קרובות "הסימביוזה היהודית-גרמנית". לדעתו הדוגמה הטובה ביותר של סימיבוזה יהודית-גרמנית כזאת היה אלברט אינשטיין.
חייו הפרטיים
Stern war in zweiter Ehe mit der US-Verlegerin und Autorin Elisabeth Sifton (Farrar, Straus and Giroux, seit 1993 mehrheitlich zur Verlagsgruppe Georg von Holtzbrinck gehörend) verheiratet. Sie ist die Tochter des Theologen Reinhold Niebuhr, dessen Eltern aus Deutschland in die USA eingewandert waren. In erster Ehe bekam Stern einen Sohn und eine Tochter. Stern war entfernt mit dem Nobelpreisträger für Physik Otto Stern verwandt.[2] Die deutsche Lyrikerin und Schriftstellerin Dagmar Nick ist seine Großcousine.[3] Seine Tante Charlotte Kobrak, geborene Stern, und ihr Mann Richard Kobrak wurden 1944 im KZ Auschwitz ermordet, deren drei Kinder mit dem Kindertransport gerettet.
מבחר כתביו
- The Politics Of Cultural Despair: A Study In The Rise Of The Germanic Ideology Berkeley, University of California Press, 1961, 1963.
(פוליטיקת היאוש התרבותי:עיון בעליית האידאולוגייה הגרמאניסטית) עיבוד תזת הדוקטורט שלו, מסות על פול דה לגארד, יוליוס לנגבהן וארתור מלר ואן דן ברוק
- The Failure Of Illiberalism: Essays on the Political Culture of Modern Germany, London, George Allen & Unwin, 1972, ISBN|0-04-943019-X. אוסף מסות.
(כישלון האיליבירליזם:מסות על פוליטיקת התרבות של גרמניה המודרנית)
- Gold and Iron: Bismarck, Bleichröder, and the Building of the German Empire, New York: Knopf, 1977, ISBN|0-394-49545-4 .
ביוגרפיה כפולה של הבנקאי גרסון בלייכרדר ושל אוטו פון ביסמרק
- Germany 1933: Fifty Years Later, New York: Leo Baeck Institute, 1984.
(גרמניה 1933:כעבור חמישים שנה) הרצאה לזכרו של לאו בק
- Dreams and Delusions: The Drama Of German History, New York: Knopf, 1987, ISBN|0-394-55995-9 . אוסף מסות. (חלומות ומחשבות שוא:דרמת ההיסטוריה הגרמנית)
- Einstein's German World, Princeton: Princeton University Press, 1999, ISBN|0-691-05939-X .
(עולמו הגרמני של איינשטיין)
- Friedenspreis des deutschen Buchhandels: Ansprachen aus Anlass der Verleihung, Frankfurt am Main: Börsenverein des Deutschen Buchhandels e.V. im Verlag der Buchhändler-Vereinigung GmbH, 1999.
נאום לרגל קבלת הפרס לשלום של בעלי חנויות הספרים הגרמנים בפרנקפורט על נהר מיין
- Five Germanies I Have Known, New York: Farrar, Straus and Giroux, 2006, ISBN|0-374-15540-2 . (חלמש גרמניות. אוטוביוגרפיה)
- "Imperial Hubris: A German Tale, War, Wilhelm II, and the consequences of leadership", Lapham's Quarterly , Winter 2008.
ההיבריס הקיסרי:חורף, גרמני, 2008
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כתבת הספד באתר סוכנות AP
- ^ 2.0 2.1 Stern - Five Germanies עמ' 30-29
- ^ כתבת הספד העיתון ניו יורק טיימס 18 במאי 2016
- ^ Stern - Five Germanies עמ' 67
- ^ F.Stern "Not exile, but a new life", in The Second Generation: Émigrés from Nazi Germany as Historians, ed. Andreas Daum, Hartmut Lehmann,James J.Sheehan. New York: Berghahn Books,עמ'. 79‒81
- ^ T.Judt - Anything But Shy London Review of Books, 20/9/2007
- ^ 15.8.2012pרטיכל באתר bmi
31107318פריץ שטרן