פריים (צילום)
בצילום, פריים (באנגלית: Frame, בעברית: חַלּוֹנִית) הוא מושג המתאר את גבולות התצלום והחיתוכים שלו, ואת מה שהצלם בחר להכניס או לא להכניס לתמונה.
הפריים בצילום מתאר בעיקר את האופן בו הצלם בחר להכניס פרטים לתצלום. אם ישנם הרבה פרטים צפופים במרחב קטן, תיווצר לצופה בתמונה תחושה של פריים צר, בו לא ניתן לראות הרבה מעבר לנושא התמונה, למשל בצילומי פורטרטים. אולם הצלם יכול גם "לפתוח את הפריים", להכניס מרחב לתמונה ולהשאיר מקום פתוח, למשל בצילומי נוף.
תוכן הפריים
תוכן הפריים הוא מכלול הפרטים (או הפרט האחד, תלוי בסוג התמונה) הנכללים בתוך גבולות התמונה, כפי שנבחר על ידי הצלם. מכלול הפרטים המצויים בפריים והמיקום שלהם נקראים קומפוזיציה.
תוכן הפריים מאפשר לצלם יכולת לבחור איזו אווירה התמונה תשדר. פריים צפוף, כלומר פריים שבו גבולות התמונה חתוכים או קרובים אל הפרטים בתמונה, ייצור תחושה של קרבה רבה וסגירות. לעומת זאת, פריים "רחב", בו יש מקום ומרחב רב, ייצור תחושה של פתיחות רבה.
צורת הפריים
לעומת ציור, שבו האמן יכול לעצב לעצמו את צורת המסגרת, בצילום ישנן מספר מצומצם יותר של צורות, ופורמט הצילום הוא לרוב מלבני. צורות אלו נקראות "Aspect ratio".
הפריים בצילום וידאו
בווידאו, משמעות המושג פריים היא שונה מעט. וידאו מורכב מרצף של תמונות המוקרנות בקצב מהיר על מנת ליצור תחושה של תנועה; כל אחת מהתמונות המרכיבות את הווידאו נקראת פריים, ורצף של פריימים נקרא שוט. ככל שיש יותר פריימים לשנייה, מתקבלת תנועה חלקה יותר ולא מקוטעת. בעבר מקובל היה לצלם 18 פריימים בשנייה (18fps), ולכן הם נראים מקוטעים יותר ויש "קפיצות" בין תנועה לתנועה. קצב הפריימים המקובל בצילום פילם הוא 24 פריימים בשנייה (24fps) ובצילום וידאו הוא 25 פריימים בשנייה (25fps). בצפון אמריקה וביפן מקובל כיום להשתמש בקצב של 30 פריימים בשנייה (30fps). לאחרונה, גדל השימוש בקצב של 60 פריימים בשנייה (60fps), ומרבית המצלמות והסמארטפונים מאפשרים צילום במהירות זו.
על מנת לצלם וידאו בהילוך איטי (slow motion), על המצלמה לצלם כמות גבוהה של פריימים בשנייה. כיום, מרבית המצלמות החדשות מאפשרות צילום של לפחות 240 פריימים בשנייה (240fps), בעוד מצלמות מקצועיות המיועדות למטרה זו, מאפשרות צילום של עד 1,400,000 פריימים בשנייה. מנגד, צילום וידאו בהילוך מהיר, לדוגמה Time Lapse, דורש צילום של פחות מפריים אחד בשנייה.
בשנת 2015 אוניברסיטת MIT יצרה מצלמה המאפשרת צילום של טריליון פריימים בשנייה, ובכך יצרה את המצלמה המהירה בעולם, והמצלמה היחידה שיכולה להראות את תנועת האור[1].
ראו גם
לקריאה נוספת
- רולאן בארת, מחשבות על הצילום, הוצאת כתר, 1980
קישורים חיצוניים
- מסגור, באתר "קליקי"
הערות שוליים
- ^ Larry Hardesty, Trillion-frame-per-second video, 13.12.2011 (באנגלית)
