פרידריך קירכנר
גנרל פרידריך קירכנר | |
לידה |
26 במרץ 1885 לייפציג, האימפריה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
6 באפריל 1960 (בגיל 75) פולדה, גרמניה המערבית |
השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1899–1945 (כ־46 שנים) |
דרגה | גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
תפקידים בשירות | |
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-1 מפקד קורפוס הפאנצר ה-41 מפקד קורפוס הפאנצר ה-57 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
גנרל פרידריך קירכנר (בגרמנית: Friedrich Kirchner; 26 במרץ 1885 – 6 באפריל 1960) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קירכנר נולד ב-26 במרץ 1885 בלייפציג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1899 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-107 (הסקסוני ה-8 - הנסיך יוהאן גאורג). בשנת 1913 הועבר לרגימנט הלנסרים ה-17 (הסקסוני ה-1 - פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה, ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-25 ביולי 1915 הועלה לדרגת ריטמייסטר, ולקראת סוף המלחמה עבר לרגימנט הרגלים ה-474. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של המסדר הצבאי של סנט היינריך, צלב האבירים דרגה ראשונה של מסדר אלברכט עם כתר וחרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר קירכנר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הועלה קירכנר לדרגת מיור, ובשנת 1929 מונה לתפקיד מטה בדיוויזיית הפרשים ה-2. ב-1 באוקטובר 1932 מונה למפקד גדוד ברגימנט הפרשים ה-10 (הפרוסי), וב-1 בדצמבר 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באוקטובר 1933 מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-11 (הפרוסי), וב-1 בנובמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט. ב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד גדוד הרובאים ה-1, וב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד חטיבת הרובאים ה-1.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה קירכנר מפקד חטיבת הרובאים ה-1, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין, כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-1 במסגרת הקורפוס ה-16. ב-17 בנובמבר 1939 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-1, וב-1 באפריל 1940 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. במהלך המערכה על צרפת לחם קירכנר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-19, ולאחר מכן כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת קבוצת הפאנצר קלייסט, ובשלב השני כחלק מהקורפוס הממונע ה-39 במסגרת קבוצת הפאנצר גודריאן, ועל פעולותיו בקרבות קיבל קירכנר ב-20 במאי 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה לחם קירכנר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם עימה כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית.
ב-15 באוקטובר 1941 מונה למפקד זמני של הקורפוס הממונע ה-41, במקום ולטר מודל, וב-15 בנובמבר 1941 מונה קירכנר למפקד הקורפוס הממונע ה-57 במקום אדולף-פרידריך קונצן, ופיקד עליו במהלך הקרב על מוסקבה כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז. ב-12 בינואר 1942 חזר קונצן לפקד על הקורפוס למשך 3 שבועות, וב-31 בינואר 1942 מונה קירכנר שוב למפקד הקורפוס. ב-1 בפברואר 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל השריון, וב-22 באפריל 1942 קיבל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-21 ביוני 1942 הוסב הקורפוס ה-57 לקורפוס פאנצר, ושימש כעתודת קבוצת ארמיות דרום. באוגוסט הועבר הקורפוס לפיקוד קבוצת ארמיות A ולחם עימה בקווקז, בתחילה במסגרת ארמיית הפאנצר הראשונה, ולאחר מכן במסגרת הארמייה ה-17. בדצמבר 1942 הועבר הקורפוס שכלל את דיוויזיות הפאנצר ה-6 וה-23, אל קבוצת ארמיות דון, ושימש כחוד החנית במבצע סערת חורף כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית, ולאחר מכן לחם עימה בקרב חרקוב השלישי. באפריל הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הראשונה, ולחם עימה בקרבות באגן הדונייץ. ב-30 בנובמבר 1943 פרש קירכנר לחופשה קצרה, וב-19 בפברואר 1944 חזר לפקד על הקורפוס שהיה תחת פיקוד הארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות דרום, ולאחר מכן במסגרת קבוצת ארמיות A. באפריל לחם הקורפוס במסגרת קבוצת הארמיות ששמה שונה לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה, בתחילה כחלק מהארמייה השמינית, והחל ממאי כחלק מהארמייה הרומנית הרביעית. ב-12 בפברואר 1944 קיבל קירכנר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-25 ביוני 1944 פרש שוב קירכנר לחופשה קצרה, וב-2 ביוני 1944 חזר לפקד על הקורפוס. באוגוסט הועבר הקורפוס שוב תחת פיקוד הארמייה השמינית, ולחם עימה במבצע יאשי-קישינב. בספטמבר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השישית, ולחם עימה בקרבות בטרנסילבניה. באוקטובר לחם הקורפוס במסגרת קבוצת הארמיות ששמה שונה לקבוצת ארמיות דרום, בתחילה כחלק מהארמייה ההונגרית השלישית ולאחר מכן כחלק מהארמייה השישית, והשתתף בקרבות בבודפשט. על פעולותיו בקרבות קיבל קירכנר ב-26 בינואר 1945 תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בפברואר לחם הקורפוס במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, בתחילה כחלק מהארמייה ה-17 בשלזיה, ולאחר מכן כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית בלאוזיץ, עימה לחם עד סוף המלחמה. ב-8 במאי 1945 נפל בשבי צבא ארצות הברית.
לאחר המלחמה
קירכנר שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר קירכנר בפולדה עד למותו ב-6 באפריל 1960.
קישורים חיצוניים
- פרידריך קירכנר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
35359473פרידריך קירכנר