פרידריך הראשון, מרקיז מייסן

פרידריך הראשון, מרקיז מייסן (בגרמנית: Friedrich der Freidige או Friedrich der Gebissene‏; 1257 – 16 בנובמבר 1323) היה מרקיז מייסן ורוזן תורינגיה.

ביוגרפיה

פרידריך נולד בשנת 1257 באייזנך, לאלברכט השני, מרקיז מייסן ומרגרטה מסיציליה. לפי האגדה, אמו, שנמלטה מבעלה ב-1270, ניסתה להתגבר על הכאב של הפרידה, ונשכה את פרידריך על לחיו, ובשל כך הוא נודע בתור הנשוך.

לאחר מותו של קונראד השלישי, מלך ירושלים בשנת 1268, הוא הפך ליורש החוקי של טענות בית הוהנשטאופן, וטען לזכותו על ממלכת סיציליה, ועל התארים מלך ירושלים ודוכס שוואביה (למרות שהוא לא היה צאצא של מלכי ירושלים, סבא שלו פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", טען לזכותו על התואר).

אולם, טענות אלו לא הביאו לו תועלת. שוואביה, שהוחזקה בידי קונרדין לפני המערכה האחרונה, התפוררה כיחידה טריטוריאלית. הוא לא זכה להכרה באוטרמר, ושארל מאנז'ו היה מושרש עמוק בדרום איטליה. פרידריך הציע פלישה לאיטליה בשנת 1269, ומשך אליו קצת תמיכה מן גיבלינים של לומברדיה, אולם התוכניות שלו לעולם לא יצאו אל הפועל, והוא לא מילא עוד חלק בעניינים האיטלקיים. משנת 1280, הוא נחשב לפלטין של סקסוניה.

מכיוון שאביו העדיף את אחיו למחצה אפיץ, פרידריך ואחיו דיצמן הכריזו עליו מלחמה. פרידריך נלכד בשנת 1281, אבל אחרי מלחמה ארוכה אביו הכיר בזכויות האחים ב-1289. לאחר מותו של בן דודם פרידריך טוטה, מרקיז מייסן (1291), שני האחים השתלטו על אדמותיו ופרידריך קיבל את מרקיזות מייסן, והם השאירו לאביהם רק את מרקיזות לנדסברג. עם זאת, המלך אדולף מנסאו-ויילבורג חשב כי מרקיזות מייסן והמרקיזות המזרחית צריכות לחזור אל הכתר אחרי מותו של טוטה, וקנה את תורינגיה מאלברכט שהיה שקוע בחובות. שני האחים שוב יצאו להילחם על הגנת הירושה שלהם, אולם לבסוף נאלצו לוותר על הנחלות. פרידריך נשאר הרחק מביתו עד מותו של אדולף, ורק לאחר מכן חזר לנחלותיו, ואף השלים עם אביו. אולם, מיד לאחר מכן, אלברכט הראשון, מלך גרמניה טען לזכותו על תורינגיה, ונתמך על ידי הערים, אשר השתוקקו להיות עצמאיות (reichsunmittelbar). משפחתו של פרידריך הושמה במצור שהוטל על וארטבורג בידי כוחות מאייזנך, אולם פרידריך הצליח לשחרר אותם. אולם רק הניצחון בלוקה ב-31 במאי 1307 העניק את הניצחון לאחים, מאחר שאלברכט מת קודם שהצליח לאסוף כוחות חדשים.

אחרי מותו של דיצמן (1307) נשבעו הווסלים אמונים לפרידריך בלבד, כי אלברכט ביטל את חוקי הארנונה. רק הערים היו עדיין נגד פרידריך, אולם ארפורט נכבשה בכוח, והוא אף השלים עם היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אשר בשנת 1310 העניק לו את אדמותיו כפייף.

עם זאת, המאבק עם ברנדנבורג עדיין המשיך, ולאחר שפרידריך נתפס על ידי ולדמאר, מרקיז ברנדנבורג-שטנדאל, הוא נאלץ לקנות את חירותו ב-32,000 מארקים, ולוותר על לוסאטיה התחתית באמנת טרנגרמינדה בשנת 1312. הסכסוך התחדש בשנת 1316, אולם הסתיים בשנת 1317 בשלום מגדבורג. לאחר היכחדותו של בית אסקניה, פרדיריך החזיר לעצמנו חוץ מלנדסברג ולוסאטיה התחתית.^{[דרושה הבהרה]}

פרידריך היה משותק עקב שבץ מוחי מאז 1321, ומת ב-16 בנובמבר 1323 באייזנך.

משפחתו

בשנת 1286 התחתן פרידריך עם אגנס מגוריציה-טירול, בתם של מיינהרד, דוכס קרינתיה ואליזבת מבוואריה, מלכת גרמניה, ממנה היה לו בן אחד:

פרידריך העלוב (1293–1315), התחתן עם אנה מסקסוניה-ויטנברג

ב-24 באוגוסט 1300 הוא התחתן עם אליזבת מלובדבורג-ארנשאוגק, בתם של הרטמן האחד עשר, רוזן לובדבורג-ארנשאוגק ואליזבת, רוזנת ויימאר-אורלאמינדה, ממנה נולדו לו שני ילדים: