פרידריך אדלר (מעצב)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
פרידריך אדלר (בגרמנית: Friedrich Adler; 29 באפריל 1878, לאופהיים - 11 ביולי 1942, אושוויץ), היה אמן, מעצב ומרצה לאמנות יהודי גרמני. אדלר עיצב כלי בית וחפצי אמנות בסגנון אר-דקו ויוגנדשטיל והיה חבר בתנועת הורקבונד הגרמני. אדלר עסק גם באדריכלות, עיצוב רהיטים, קרמיקה, יודאיקה וטקסטיל. הוא היה המעצב הראשון שהשתמש בבקליט ועבד כמעצב תעשייתי עם מעל 50 בתי מלאכה, ביניהם חברת אוריאון. הוא נספה באושוויץ ביולי 1942.
קורות חייו
פרידריך אדלר נולד בשנת 1878 בעיר לאופהיים שבדרום גרמניה לאיזידור אדלר, אופה ובעל חנות מאפים, ופרידה אדלר לבית זומר. בית ילדותו המשמש כיום כמסעדת "קפה הרמס", הוא מבנה אר-נובו בסגנון רנסאנס איטלקי[1] ובו חדר זיכרון לאדלר ועבודתו. משפחת אדלר חייתה בעיר מזה כמה דורות, והייתה חברה בקהילה היהודית בעיר.
בין השנים 1894 – 1897 למד אדלר אצל הרמן אובריסט ו-וילהלם פון דבשיץ בבית הספר לאמנות שימושית במינכן, ובין השנים 1903 – 1907 אף לימד בסדנא של דבשיץ.
בין השנים 1907 – 1933, לימד אדלר בבית הספר לאמנות שימושית בהמבורג. בין השנים 1910 – 1913 הוא ניהל את כתות האמן בנירנברג, ועיצב מוצרים עבור חברות מסחריות.
בין השנים 1914 – 1918 אדלר שירת במלחמת העולם הראשונה ופעילותו האמנותית נקטעה. בשנת 1918 חזר להוראה בבית הספר לאמנות שימושית בהמבורג, ובשנת 1927 התמנה לפרופסור.
בשנת 1933, בעקבות יישום חוקי הגזע בגרמניה הנאצית, נכפתה עליו פרישה מעבודתו והוא נאלץ להתפרנס מפעילות פרטית. בתקופה זאת שימש כמורה פרטי לאמנות ומלאכה לתלמידים יהודים במסגרת האגודה היהודית לתרבות, וכן הרצה וארגן תערוכות.
ב-11 ביולי 1942, אדלר גורש למחנה ההשמדה אושוויץ. שם, מכיוון שסווג כמבוגר מדי לעבודה פיזית, הוא נרצח ככל הנראה עוד באותו היום.
יצירתו האמנותית
עבודתו של אדלר מגוונת, הן מבחינת תחומי העיצוב והן מבחינת השימוש בחומרים. עבודתו כוללת עיצוב לאדריכלות, חפצי קודש יהודים, פיסול, ויטראז', ריהוט ועיצוב פנים, כלי בית ותכשיטים, קרמיקה, טקסטיל, עבודה בעץ, שנהב וזכוכית.
הוא סיפק עבודות עיצוב יותר מ-50 בתי מלאכה וחברות מסחריות, ביניהם : ולטר שרף, נירנברג (קו אוזיריס); גיאורג פרידריך שמידט, אוריון, נירנברג; יוזף צימרמן ושות', מינכן; אורניה, הולנד; ופטר ברוקמן את בניו, היילברון.
אדלר הצטרף לאיגוד הוורקבונד הגרמני בשנת 1910, והציג בתערוכות של האיגוד. לערוכת הוורקבונד הגרמני בקלן בשנת 1914 עיצב תפנים בית כנסת, כולל מבואה מרוצפת באריחי קרמיקה, ארון קודש, פרוכת ותשמישי קדושה אחרים.
בשנת 1926 הקים חברה לצביעת בדים בסגנון באטיק בשיטה ייחודית שפיתח, ובהתבסס על פטנט שרשם על מכונות לייצור בטיק שתכנן[2].
בין תלמידיו שהפכו לאמנים פעילים בעצמם: פרלי פלציג, פאולה אהרונסון, יעקב וכסלר ודן גלברט.
תערוכות
בשנת 1994 הוצגה תערוכת רטרוספקטיבה של אדלר "התחקות אחר עקבות: פרידריך אדלר, בין יוגנשטיל לאר דקו". התערוכה הוצגה בשישה מוזיאונים בגרמניה: המוזיאון הגרמני הלאומי, נירנברג; מוזיאון גראסי, לייפציג; המוזיאון לאמנות ואומנות, המבורג; מוזיאון טירת פרידשטורם, צונס; גלרי אין דר שראנה (כיום המוזיאון לתולדות הנוצרים והיהודים, מצודת גרוסלאופהיים), לאופהיים. גרסה מצומצמת של התערוכה הוצגה בשנת 1996 במוזיאון היודאיקה ספרטוס בשיקגו.
באוקטובר 2012 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "פרידריך אדלר: דרכים ישרות ועקיפות" ובמרכזה חלון ויטראז' שנים עשר השבטים שעיצב אדלר[3] ושייך לאוסף המוזיאון. שם התערוכה נגזר שמשמו של מאמר שפרסם אדלר בעיתון האגודה היהודית לתרבות בהמבורג בשנת 1937[4].
ויטראז' שנים עשר השבטים מוצג כיום (2017) במוזיאון בית התפוצות[5] בהשאלה ארוכת טווח.
הנצחה
.jpg)
לוח הנצחה מציין את מקום הולדתו של אדלר בעיר לאופהיים. הלוח הוצב בשנת 1989.
בית הספר העממי בעיר לאופהיים נקרא על שמו של אדלר[6].
רחוב פרידריך אדלר בלאופהיים נקרא על שמו.
לוח זיכרון לאדלר מוצב באקדמיה לאמנות ולעיצוב בהמבורג, לשעבר בית הספר לאמנות שימושית, בו אדלר לימד.
אבן נגף (שטולפרשטיין) לזכרו מוצבת במדרכה מול גרם המדרגות המרכזי של האקדמיה לאמנויות בהמבורג.
לקריאה נוספת
- Leonhardt, Brigitte; Dieter Zühlsdorff; Norbert Götz (1994). Friedrich Adler - Zwischen Jugendstil und Art Déco (in German). Stuttgart: Arnoldsche Art Publishers. מסת"ב 978-3-925369-34-6.
- Schäll, Ernst (2004). Friedrich Adler. Leben und Werk (in German). Bad Buchau: Federsee-Verlag. מסת"ב 3-925171-58-4
- ד"ר בת-שבע גולדמן אידה (עורכת), פרידריך אדלר: במישרין ובעקיפין, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2012
- פרידריך אדלר - הגות, שישה כתבי הגות מתורגמים של אדלר, באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
- יובל סער, ויטראז' "חלון 12 השבטים" יוצא מן המרתף, עיתון "הארץ", 22.10.2012
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Jewish Past of Laupheim, www.culturespace.de
- ^ בת-שבע גולדמן אידה, פרידריך אדלר: במישרין ובעקיפין, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2012
- ^ פרידריך אדלר: במישרין ובעקיפין - מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il (ארכיון)
- ^ מעין אלכסנדר, פרידריך אדלר – דרכים ישירות ועקיפות, באתר הלב והמעין, 2012-10-06
- ^ "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום | בית התפוצות". בית התפוצות. נבדק ב-2017-03-04.
- ^ Super User, Startseite, www.realschule-laupheim.de (בגרמנית) (ארכיון)
