פרחי כהונה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פרח כהונה הוא כינוי תנאי לכהן צעיר שעובד בבית המקדש. לפי התלמוד ניתן הכינוי לכהנים שהגיעו לגיל מצוות ומתחילים לעבוד בבית המקדש (כעין טירונות), להבדיל מהכינוי "רובה" שניתן לכהנים שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות[1].
משמעות הכינוי
המשנה לא מסבירה את משמעות הכינוי, מסתבר שמשמעות המילה היא מלשון אפרוח[2], שכן בספרות חז"ל מקבילה הכינוי "פרחי כהונה" ל"בני כהונה"[3], ובמובן זה השתרש הכינוי בשפה כמו פרחי טיס "פרחי מקהלה" ועוד'. פרשני המשנה נתנו למילה זו מספר משמעויות שונות:
- כהנים שזקנם מתחיל לפרוח[4].
- על שם הפסוק (ספר במדבר, פרק י"ז, פסוק כ"ג) ”פרח מטה אהרן”[5].
- הכהנים הנבחרים כמו פרחים[6].
- הכהנים הצעירים עושים את עבודתם במהירות ובריצה ונראים כפורחים[7].
תפקידים
פרחי הכהונה עבדו במקדש יחד עם הכהנים הבוגרים, מלבד העבודות השוטפות נמנו בספרות התנאית מספר תפקידים מיוחדים שנעשו על ידי פרחי הכהונה בלבד:
- להעיר את הכהן הגדול בליל יום הכיפורים אם הוא מתנמנם.
- בשמחת בית השואבה - לטפס על עמודי עזרת הנשים כדי למלא את המנורות שבראשיהן בשמן ולהדליקן.
- להעניש כהנים שעבדו בבית המקדש בטומאה.
- שינה בבית המוקד. פרשני המשנה חלוקים אם ישנו בבית המוקד כדי למלא את תפקיד שמירת המקדש, או כדי שיהיו מוכנים בבוקר במתחם המקדש לעבודות הבוקר.
- ניקוי מערכת השיתין במקדש.
הערות שוליים
- ^ כך לפי הפרשנות המסורתית בגמרא (תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ז עמוד א'), לדעת רבי מנחם המאירי גם הרובים הגיעו לגיל מצוות, וההבדל בכינויים נעוץ בין שעת עבודה בבית המקדש (שאז מכונים הנערים "פרחים") לשלא בשעת עבודה (אז מכונים "רובים").
- ^ וכן כתב רד"ק, ב"ספר השרשים", ערך פרח.
- ^ לדוגמה: מדרש תנחומא (בובר), אחרי, יג: "אנו פרחי כהונה גדולה".
- ^ כך פירש רבי עובדיה מברטנורא.
- ^ הון עשיר לרבי עמנואל חי ריקי, תמיד פרק א משנה א.
- ^ תפארת ישראל לרבי ישראל ליפשיץ, סוכה פרק ה משנה ב, יכין ט.
- ^ תפארת ישראל, סוכה פרק ה משנה ב, יכין ט; תמיד פרק א משנה א, יכין יא.
.png){kind=small}
