פרוקופי קובאל
פרוקופי קובאל יוספוביץ' (ברוסית: Коваль Прокопий Иосифович; נולד ב-1886) היה רופא שיניים אוקראיני, מחסידי אומות העולם, שהציל במלחמת העולם השנייה שלושה יהודים ממוות בידי הנאצים.[1]
ביוגרפיה
פרוקופי נולד בשנת 1886 במחוז קייב, שבאוקראינה, ולאחר מכן גר בולדיווסטוק. לאחר השלמת לימודיו התיכוניים, החל לעבוד במרפאת שיניים. הוא התחתן והביא לעולם שני ילדים. פרוקופי נעצר על ידי הנ.ק.ו.ד. ב-25 ביולי 1938 מסיבה לא ידועה, ולאחר כשנה כשתיקו ניסגר, הוא שוחרר ונשלח לעיירה אוצ'קקן (אנ') באזור הרי הקוקז לשיקום. פרוקופי התגורר באוצ'קקן עד שנת 1945, ואז שב לוולדיווסטוק. תאריך מותו לא ידוע.[2]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
ב-16 באוגוסט 1941, יצאה הרכבת האחרונה מדניפרופטרובסק, לפני כיבוש העיר על ידי כוחות הוורמאכט ב-25 באוגוסט. על הרכבת עלו פולינה פאקול, בתה - סבטלנה, ואמה - ליובוב. כעבור מספר ימים הרכבת נעצרה, והן הובאו בכרכרות סוסים לעיירה אוצ'קקן באזור. פולינה מצאה עבודה כמורה להיסטוריה וגאוגרפיה בבית ספר בעיירה, בה התגורר פרוקופי קובאל, שעבד בבית החולים המקומי.[2]
לאחר שנודע לפולינה על כיבוש דניפרופטרובסק, היא ניסתה לחפש דרך לברוח עם משפחתה מזרחה, אך נאלצה להישאר באוצ'קקן. באותה תקופה, עברה בעיירה שמועה שהנאצים יחוסו על חייהם של יהודים שנשואים לגויים. פרוקופי הציע לפולינה ולמשפחתה לעבור לגור בדירתה ולרשום נישואים פיקטיביים. פולינה הסכימה, והמשפחה עברה לדירתו. פרוקופי חפר בור בחדרו וכיסה אותו בעזרת קרשים וארון. הבור יועד לסבטלנה וליובוב שמצאו בו מסתור למשך כשנה, כשפרוקופי ופולינה מספקים להם שאריות מזון. כחודש לאחר שהנאצים הגיעו לאוצ'קקן, הם מינו נציג יהודי מהאזור והורו לו לערוך מפקד אוכלוסין לכל היהודים באזור קיסלובודסק לצורך סימונם בטלאי צהוב ורישומם. באוגוסט 1942, החלו הנאצים להוציא את היהודים להורג, על פי רשימות אלו. פולינה ומשפחתה לא נרשמו במפקד והסתתרו בדירתו של פרוקופי, וכך ניצלו חייהם.[2]
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה, פרוקופי שב לוולדיווסטוק, והמשיך לשמור על קשר מכתבים עם פולינה. לאחר זמן, עקבותיו נעלמו. פרוקופי נפטר בתאריך ובנסיבות לא ידועים. ב-1945 עברו פולינה ומשפחתה לחרקוב והמשיכו בשגרת חייהם. ליובוב נפטרה ב-30 ביוני 1969, וב-1996 עלו פולינה וסבטלנה לישראל. פולינה נפטרה מסרטן שלושה חודשים לאחר מכן, ב-25 ביולי, והיא הובאה למנוחות בעיר באשקלון.[2]
הכרה והנצחה
בעקבות פנייה של סבטלנה לארגון יד ושם, התקבלה בקשתה, וב-2011, הוכר פרוקופי קובאל כחסיד אומות העולם, ושמו צורף לקיר הכבוד שבגן חסידי אומות העולם ביד ושם.[1]
הערות שוליים
29617686פרוקופי קובאל