נישואים פיקטיביים
נישואים פיקטיביים הם נישואים שאין בהם כוונת אמת לנישואין, מטרתם אינה הקמת משפחה אלא לעיתים קרובות רק קבלת הטבה מסוימת שמעניקה המדינה לאדם נשוי ובכך מתבצעת הונאת הרשויות. הטבות אלה יכולות להיות השגת היתר הגירה או התאזרחות בטיעון של איחוד משפחות וכיוצא באלה. נישואים פיקטיביים מסתיימים בדרך כלל לאחר זמן קצר, ברגע שהוגשמה המטרה שלשמה נוצרו.
כאשר נישואים פיקטיביים מביאים תועלת רק לאחד מבני הזוג, הם נערכים לעיתים תמורת תשלום.
יש להבחין בין נישואים פיקטיביים שנועדו לרמות את הרשויות לבין נישואי נוחות (או נישואי תועלת), שבהם נישואים ממושכים נעשים לא לשם הקמת משפחה, אלא לשם השגת יתרון חברתי.
בארץ ישראל ובישראל
בתקופת המנדט הבריטי רווחו נישואים פיקטיביים בין צעירים יהודים שעלו לארץ ישראל, על מנת לאפשר את עלייתם ארצה של שני צעירים בסרטיפיקט אחד, ולאחר עלייתם ארצה היה הצמד מתגרש. בשל כך עלתה שאלה הלכתית באפשרות הנישואים של הצעירה לכהן, לאחר שקיבלה גט, אף שהנישואים היו פיקטיביים.
בישראל, כבמדינות אחרות שהן יעד הגירה, מסרב משרד הפנים להעניק היתר כניסה לישראל כאשר הוא סבור שעילת הבקשה להיתר - נישואים לאזרח ישראל, משקפת נישואים פיקטיביים. כאשר מתברר שנישואים פיקטיביים שימשו להשגת אזרחות ישראלית, מבטל משרד הפנים את האזרחות הישראלית.[1] במקרה של נישואים פיקטיביים, ואף במקרה של חשד מבוסס לנישואים כאלה, אין בית המשפט רואה בנישואים עילה לקבלת זכות לתושבות.[2]
נישואים פיקטיביים משמשים גם להשתמטות מגיוס על ידי נשים, בדרך של קבלת הפטור מגיוס הניתן לאישה נשואה.
נישואים פיקטיביים בפסיקה
בתי המשפט מוקיעים בפסיקה את הנישואים והגירושים הפיקטיביים, כמקום לקבלת זכויות או כמקום להתחמקות מחיובים כספיים. בע"פ קניאז'ינסקי נ' מדינת ישראל.[3]
ביהמ"ש הרשיע את המערערים על קבלת דבר במרמה בכך שנישאו בנישואים פיקטיביים על מנת לקבל אזרחות.
בנוסף, ביהמ"ש קובעים כי הנישואים או הגירושים אינם יכולים לשמש כמקור מפלט לחייבים מפני נושים.
קישורים חיצוניים
- יוחאי בן גדליה, החתונה שלא היתה - על נישואים פיקטיביים בימי המנדט הבריטי, במגזין להיסטוריה סגולה
הערות שוליים
- ^ דוגמאות: בג"ץ 7348/08 המלט גריגוריאן נ' משרד הפנים, ניתן ב-5.1.2010
בג"ץ 4632/04 יימס אוקפור נ' משרד הפנים, ניתן ב-9.7.06, שבו נימק משרד הפנים את שלילת האזרחות: "נישואיו לאירית היו נישואי בזק שנמשכו זמן קצר בלבד והסתיימו בפועל זמן קצר לאחר שהוענקה לו אזרחות ישראלית על יסוד הנישואין. בנוסף, גרסתו של העותר בדבר חייו המשותפים עם אירית נמצאה בלתי מהימנה. כל אלה ועימם המידע הנוסף שהתקבל במשרד הפנים מבססים לשיטת המשיבים ראיות מנהליות המלמדות על כך שהעותר לא היה 'בן זוג' של יהודיה וכי קשר הנישואין בישראל נועד אך לצורכי קבלת המעמד." - ^ דוגמה: עע"ם 10894/08 גבריאל דג'אן נ' שר הפנים, ניתן ב־29.12.2009
- ^ ע"פ 3363/98 קניאז'ינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2)
25429166נישואים פיקטיביים