פרויקט יונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרויקט יונה
פצצת pelican
פצצת pelican
מידע כללי
סוג נשק מונחה מנוהג על ידי יונים

פרויקט יונה היה פיתוח נסיוני של נשק מונחה מנוהג על ידי יונים שהגה הביהביוריסט פרדריק סקינר בעת מלחמת העולם השנייה. פרויקט יונה היה הפיתוח הראשון בעולם של נשק מונחה מסוג שגר ושכח.

היסטוריה

בשנת 1941, עוד לפני הצטרפות ארצות הברית למלחמה, הקים הממשל האמריקאי תוכנית מחקר בשם דראגון שמטרתה פיתוח פצצה דואה שתוטל ממטוסי PB4Y פריווטיר ממרחק רב לעבר צוללות או אוניות אויב, ותטביען בעזרת מטען חומר נפץ או שחרור פצצת עומק. הדגמים הראשונים של הפצצה כונו Pelican ופיתוחיהם המאוחרים כונו Bat. מספר שיטות הנחיה נוסו בפרויקט, ביניהן גם הנחיה בעזרת יונים.

עוד בראשית שנות ה-40 הציע הפסיכולוג פרדריק סקינר, לאור מחקריו בתחום הביהביוריזם, לעשות שימוש בבעלי חיים להנחיית פצצות. למרות ספקנות רבה, הסכימה בשנת 1943 ועדת מחקר ההגנה הלאומית לממן את המחקר בסך של $25,000 ולהתאימו לפרויקט Pelican.

מערכת הביות שפיתח סקינר הייתה מורכבת מעדשה בחזית הפצצה שממנה הוקרנה תמונה אל מסכים הנמצאים בשלושה תאים בליבה של הפצצה, בהם צופות שלוש יונים שאומנו בהתניה אופרנטית לזהות את המטרה (בדרך כלל ספינה) ולנקר אותה.

כל זמן שהניקור היה במרכז המסך, הפצצה המשיכה לדאות בקו ישר, אך ניקורים שלא במרכז גרמו למסך לנטות ולהעביר למערכת הבקרה פקודת ניהוג. מערכת הבקרה ניווטה את הפצצה לפי ממוצע שערכה בין ניקוריהן של שלוש היונים. מבדיקה שנערכה על תגובת היונים לסוג המזון שניתן להן, התברר כי התוצאות הטובות ביותר היו בעת הזנה בגרעיני קנבוס.

המערכת נבחנה בהצלחה בסימולציות על הקרקע וסקינר שאף להתקינה בפצצות Pelican ולהתחיל בניסויי טיסה, אולם התקשה לשכנע את הממסד הצבאי ברצינות הפרויקט. בו בזמן, פיתוח טכנולוגיית המכ"ם איפשר את פיתוחו של ראש ביות מכ"מי פאסיבי שהותקן בפצצה, ולבסוף בשנת 1944 פרויקט יונה בוטל. היונים המאומנות לאתר ולהטביע ספינות אויב הועברו לחיות בגינת ביתו של סקינר כחיות מחמד.

בשנת 1948 גילה הצי האמריקאי את ממצאי פרויקט יונה, ופתח תוכנית בשם Orcon (ראשי תיבות של "בקרה אורגנית") לבדיקת היתכנות נוספת של הרעיון. פרויקט זה הוכיח בשנית שיונים יכולות לנווט פצצות וטילים, אולם דעתן מוסחת בקלות מעננים או גלים. פרויקט זה נסגר בשנת 1953.

בהרצאות שנשא בשנים מאוחרות יותר ייחס סקינר את פיתוח רעיון תיבת סקינר לתוצאות מחקריו בפרויקט יונה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ב. פ. סקינר: Cumulative Record (מסת"ב 0874119693) מתאר את הפרויקט.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33664709פרויקט יונה