פרדיקס השני, מלך מוקדון
פרדיקס השני (ביוונית: Περδίκκας Β; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, שנודע בעיקר בתקופת המלחמה הפלופונסית במהלכה העתיק את נאמנותו מצד לצד.
ביוגרפיה
פרדיקס עלה לשלטון אחרי מותו של אביו אלכסנדר הראשון בשנת 454 לפנה"ס. מעט אחרי עלותו לשלטון מרד בו אחיו פיליפוס, הוא חבר אל דרדאס בן דודם שהיה אויב פוליטי של פרדיקס. אתונה תמכה בפיליפוס ודרדאס, מה שקלקל את היחסים בין מוקדון לאתונה.[1] ייתכן שפרדיקס כרת ברית סודית עם פוטידאה, וקורינתוס, למרוד באתונאים.[2] האתונאים חימשו 30 ספינות, ו-1,000 הופליטים, והפקידו אותם בידי ארכסטראטוס, ועמדו לשלוח אותם אל מוקדון.[3] אולם פרדיקס התסיס את המצב בכלקידיקי, ופרץ מרד כללי נגד אתונה. פרדיקס סייע למורדים להתאגד באזור אחד ולהגן עליו,[4] על כן החליטו האתונאים לשלוח את חיל המשלוח אל כלקידיקי במקום אל מוקדון. אולם כאשר הגיעו לכלקידיקי היססו לתקוף את הכלקידיקים שהיו רבים מהם, ועל כן תקפו את מוקדון.[5] הם כבשו את תרמי, וצרו על פידנה, האתונאים שלחו עוד 40 ספינות ו-2,000 הופליטים תחת פיקודו של קאליאס אל מוקדון. פרדיקס ידע שמצב העניינים בכלקידיקי יחייב את האתונאים לכרות הסכם שלום, ולכן הצליח להישג עמם הסכם שלום בתנאים נוחים. האתונאים עזבו את מוקדון כשאותם מלווים 600 פרשים מוקדונים תחת פיקודו של פיליפוס.[6]
אולם אך יצאו האתונאים את מוקדון, ופרדיקס שב והתחבר לספרטה. הוא הגיע בראש 200 פרשים מוקדונים אל פוטידאה והצטרף אל המצביא הקורינתי אריסטאס.[7] על פי התוכנית הקורינתית, פרשיו של פרדיקס היו אמורים לתקוף מהעורף, אולם במהלך קרב פוטידאה היסס פרדיקס לעשות זאת כיוון שהפרשים של פיליפוס חסמו את דרכו.[8] זמן קצר לאחר הקרב הכריזה ספרטה מלחמה על אתונה ופרצה המלחמה הפלופונסית.
האתונאים החליטו להיפטר אחת ולתמיד מהכלקידיקים ומוקדון, וכרתו ברית עם סיטלקס שליט תראקי חזק, במטרה להשמיד את מוקדון ולכבוש את כלקידיקי. בחורף של שנת 429 לפנה"ס הופיע סיטלקס בראש צבא עצום שמנה בערך 150,000, איש האתונאים נבהלו מגודל הצבא ולא שתפו פעולה עם סיטלקס.[9] סיטלקס נעלב ופרדיקס שכנע את אחיינו סוותס שהיה גם מפקד הצבא לסגת ממוקדון. בתמורה נישא סוותס לסטראטוניקי אחותו של פרדיקס.[10]
בשנת 424 לפנה"ס הופיע בתסאליה המצביא הספרטני ברסידאס במטרה למגר את המושבות האתונאיות בתראקיה.[11] פרדיקס ניסה לשכנע אותו לסייע לו להשתלט על נחלת אויבו אראבאיוס מלך המוקדונים של לינקסטיס, השניים עמדו לצאת למערכ,ה אולם ברסידאס הודיע לפתע שבכוונתו לכרות שלום עם אראבאיוס ואף לשדלו לבוא בברית עם ספרטה. אראבאיוס עצמו שמח להסדר ושלח נציגים אל ברסידאס שכרת עמו ברית ועזב את ארצו. פרדיקס הזועם צמצם מאז את כמות המזון שהיה מספק לחיילי ברסידאס.[12] האתונאים מצדם הכריזו מלחמה על פרדיקס,[13] ושלחו את אווקלס, ותוקידידס, לאזור. אווקלס הגן על אמפיפוליס, ותוקידידס סייר באיאון. האתונאים סברו שבגלל החורף הקשה לא יתרחשו פעולות איבה, אולם ברסידאס הפתיע אותם וכבש את אמפיפוליס בהסתערות. תוקידידס הגיע לאזור באיחור ויכל רק להגן על איאון.[14]
עם זאת בשנת 423 לפנה"ס ברסידאס ופרדיקס פלשו בשנית אל ממלכתו של אראבאיוס, הקרב בין הצדדים החל כקרב פרשים אולם מאוחר יותר שלח אראבאיוס את ההופליטים שלו קדימה וגם ברסידאס עשה זאת, הקרב הסתיים בניצחון מוקדוני-ספרטני מוחץ.[15] לאחר מכן פרדיקס המתין לשכירי חרב אילירים שהיו אמורים להצטרף לצבאו, אולם הם בגדו בו וערקו אל אראבאיוס. המוקדונים המבוהלים נמלטו וברסידאס נותר לבדו[16] נגד אראבאיוס והאילירים, הוא לא איבד את קור רוחו והצליח לסגת בבטחה. אולם כשחזר למוקדון הספרטנים שזעמו על נסיגתם של המוקדונים תקפו את המטען של פרדיקס. הדבר גרם להרעה משמעותית ביחסים בין מוקדון לספרטה.[17]
בשנת 421 נחתמה הפסקת אש בין ספרטה לאתונה. האתונאים הטילו מצור על סקיונה, פרדיקס שנטר טינה לספרטנים כרת ברית סודית עם אתונה ושכנע את התסאלים לעכב חיל משלוח ספרטני[18] שהיה בדרך אל ברסידאס. אולם הסתכסך שוב עם האתונאים, ולאחר שלום ניקיאס הוטל עליו הסגר ימי.[19] אם כי הוא סייע לאתונאים כאשר ניסו לכבוש מחדש את אמפיפוליס.[20]
מכאן ואילך ידוע עליו מעט מאוד, הוא מת בשנת 413 לפנה"ס. ובנו ארכלאוס ירש את כיסאו.
לקריאה נוספת
- תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 56.
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 357
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 57.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 58. עמית, עמ' 57.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 59.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 61.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 62.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 63.
- ^ עמית עמ' 363.
- ^ תוקידידס, ספר שני, 101.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 78.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 83.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 82.
- ^ עמית עמ' 370.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 124.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 125.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 128.
- ^ תוקידידס, ספר רביעי, 132.
- ^ תוקידידס, ספר חמישי, 83.
- ^ עמית עמ' 383.
