פרדוקס הלכתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סדר, ניסוח ופיסוק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סדר, ניסוח ופיסוק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בספרות התורנית, פרדוקס הלכתי הוא פרדוקס של דין הלכתי אשר הסיבה לאמיתותו הופכת בסופו של דבר להיות הסיבה להפרכתו, וחוזר חלילה. התופעה מצויה למדי, למרות שאין עליה דיון נרחב אפילו בקרב האחרונים, ובדור האחרון התחברו כמה ספרים העוסקים בענין זה.

פרדוקסים הלכתיים מוכרים

פרדוקס קידוש החודש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרדוקס קידוש החודש

דוגמא לפרדוקס הלכתי מפורסם הוא פרדוקס שמהותו העדר יכולת להכרעה בעקבות מה שכללי ההכרעה נוגדים את עצמם, הדוגמא בזה היא בשני עדים שהגיעו לבית דין להזים עדות על מולד הלבנה וקידוש החודש באותו היום, כששני העדים המזימים יהיו ביום א' לחודש זה בני 13 וכשירים לעדות ההזמה הזו רק מאותו יום. אם העדים הראשונים כשרים, החודש מקודש ושני העדים השניים גדולים ויכולים להזים את הראשונים, אולם אז יפוג תוקף קידוש החודש והמזימים יחזרו להיות קטנים ופסולים לעדות ולהזמת העדים הראשונים[1].

המנחת חינוך כתב שאין כאן פרדוקס, כי עדות העדים הראשונים מתקבלת כיוון שבשעת העדתם, בטרם נתקדש החודש על פיהם, הם עדים כשרים ואין באותו הזמן באפשרות העדים האחרונים הקטנים לפסלם. וגם לאחר שנגמר הדין והחודש קודש והמזימים הוכשרו לעדות, בהזמתם או פסילתם של העדים הראשונים אין ביטול לקידוש החודש, כי גם קידוש בשגגה ובהטעיה ואף בזדון - נשאר בתוקף. לעומת זאת בספר דרך המלך כתב שבמקרה כזה לא מקדשים את החודש כי כל מקום שיש פרדוקס צריך להשאיר את המצב כמו שהוא לפני שהגיע הפרדוקס. בספר מנחת סולת כתב טענה אחרת, שהעדים השניים פסולים משום נגיעה אישית שיש להם בעדות הזמה זו, כי הם מעדיפים לדחות את קידוש החודש ביום אחד כדי להתחייב במצוות רק למחרת.

פרדוקס נר חנוכה וקידושי אישה

במנחת אלעזר[2] דן במקרה של אורחת באכסניה בחנוכה, שרצתה להשתתף בפרוטה עם בעל הבית בשביל קיום מצות הדלקת נר חנוכה. בעל האכסניה קידש אותה ואמר הרי את מקודשת לי בפרוטה שהיית צריכה לתת לי, ועתה יש לדון, שאם היא מקודשת אז אינה צריכה לתת פרוטה, כי היא הרי אשתו, וממילא הוא לא נתן לה מאומה עבור קידושיה ושוב אינה מקודשת. ולמעשה כתב שיצאה ידי חובת נר חנוכה דרבנן, כיון שנתן לה את הזכות בנר הזה מרצונו ובמתנה.

פרדוקס ברכת המזון

פרדוקס נוסף הוא פרדוקס שאינו משאיר את המצב בתסבוכת הלכתית, אלא נותן נקודת מצב לא הגיונית, הדוגמא בזה היא מה שכתבו התוס'[3] כי לסוברים שמשתיית יין מתחייבת ברכת המזון, ואם נצרף לכך את הסוברים כי שמברכת המזון מתחייבת שתיית יין, הרי שיוצא מצב אבסורדי, לפיו כל השותה כוס יין יאלץ להמשיך לשתות כוסות יין עד אין סוף.

פרדוקס השבת אבידה וכיבוד אב

פרדוקס נוסף אינו רק מצב מסובך, ואינו גם תסבוכת הלכתית - מציאותית, דהיינו, תסבוכת במציאות שנגזרת מכוח דיני התורה, אלא הוא מצב הלכתי סבוך, תסבוכת זו העלו התוס'[4], והיא כאשר יש לאדם שלוש אפשרויות; כיבוד אב, השבת אבידת עצמו או השבת אבידת חבירו, השבת אבידת חבירו קודמת לכיבוד אב, השבת אבידת עצמו קודמת להשבת אבידת חבירו, וכיבוד אב קודם להשבת אבידת עצמו (לדעה מסוימת).

פרדוקס בגירושין על תנאי

פרדוקס הלכתי מפורסם נוסף, הוא פרדוקס שהעלה רבי חיים ברלין, והוא במקרה של גירושין על תנאי, באופן הבא, כאשר בעל גירש את אשתו על תנאי שלא תאכל דבר איסור, לאחר מכן אסרה על עצמה דבר מאכל בנדר והבעל הפר לה את הנדר, ואכלה את אותו הדבר, אם נאמר שהיא מגורשת, א"כ הפרתו לא מועילה, ואם כן היא אכלה דבר איסור, וא"כ אינה מגורשת. אך אם אינה מגורשת, א"כ הפרתו מועילה, וא"כ לא אכלה דבר איסור, וממילא מגורשת[5].

פתרון הפרדוקסים

פתרון לחלק מהפרדוקסים המצוטטים, אפשר למצוא על פי הכלל שיסד רבי שמעון שקאפ[6], לפיו כל חלות שאם יחול יפקע - כלל לא חל, ולדוגמא, אדם שגירש אשה על מנת שלא תנשא לפלוני, והלכה ונשאת לו, כתבו תוס'[7] כי נישואיה לא חלו, וביאר זאת הרב שקאפ ע"פ יסודו, שכיוון שהנישואין לא יחולו גם אחרי ביטול הגירושין [שהרי אז תהיה אשת איש], לכך לא חלו הנישואין כלל.

ובספר המידות לחקר ההלכה[8] כתב: "כשיש סתירה בין התחלת המשפט ובין סופו, או בין ההנחה הראשונה ובין המסקנא שאנו מוציאים ממנה, אם מתחילים אנו מפאת התנאי וע"י זה אנו באים לתוצאות של קיום המעשה הרי אנו סותרים את עצמנו. ולהפך, אם נרצה על ידי כך להסיק להפך שבביטול התנאי יתבטל המעשה - שוב יש בזה סתירה מיניה וביה. ואי אפשר לצאת מהתסבוכת הזו אם לא נקבע בבירור מהי הסיבה ומהי העדר הסיבה, שמובן מאליו שמסובָב שסותר את הסיבה אין במציאות ויש בזה משום תרתי דסתרי, ואם קיום התנאי הוא הסיבה אי אפשר לשמש בו במקום שע"י המסובב שבו - קיום המעשה - לא יהיה כלל במציאות; ולהפך, אי אפשר להשתמש בביטול התנאי בתור סיבה לביטול המעשה במקום שע"י המסובב תתבטל שוב הסיבה כנ"ל".

לקריאה נוספת

  • עוד בעניין פרדוקסים בהלכה מאת הרב מאיר בראלי, המעין, טבת תשע"א נא, ב.
  • דוד סבתו. פתרון פרדוקסים הלכתיים. המעיין, תמוז תשע"א נא, ד.
  • מיכאל אברהם - פרדוקס ואנטי פרדוקס בהכרעת הלכה. המעיין, תשרי נא, א.

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ הארכיאולוג פרופ' רוני רייך ניסח את הפרדוקס בשיר בחרוזים. נדפס בשם "פרדוקס ראש החודש" בגליליאו, כתב-עת למדע ולמחשבה, 114 (פברואר 2008), עמ' 69-68
  2. ^ שו"ת מנחת אליעזר חלק ד סי' סט
  3. ^ ברכות לז, א ד"ה נתן
  4. ^ קידושין לב א ד"ה רב יהודה
  5. ^ אשכול חידות תורניות בתוך פורום פרוג.
  6. ^ שער יושר ז, טז ד"ה ומה דמועיל
  7. ^ גיטין פג, א ד"ה עמדה
  8. ^ מידה ב עמוד לד