פרדוקס קידוש החודש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרדוקס קידוש החודש הוא פרדוקס הלכתי בנושא קידוש החודש. הפרדוקס מוזכר לראשונה בספר מנחת חינוך.

הפרדוקס

מעשה בשני אנשים שבאו לסנהדרין ביום ל' באב והעידו שראו את מולד הלבנה. בהתאם לעדותם החליט בית הדין להכריז על אותו יום כיום א' באלול, אך לפני שהספיקו להכריז כך, הגיעו לבית הדין שני עדים אחרים לְהָזֵם את עדותם של העדים הראשונים או לפסלם. לשני העדים האחרונים ימלאו 13 שנים ביום א' באלול, ולפיכך ביום זה יהפכו לבני מצווה וכשירים לעדות.

אם תתקבל עדות העדים הראשונים, התאריך יהיה א' באלול ויוכלו העדים האחרונים לפסול את הראשונים. אם תיפסל עדות העדים הראשונים, התאריך יהיה ל' באב ומשמעות הדבר תהיה שהעדים האחרונים פסולי עדות. אם נפסלו העדים האחרונים לעדות, הרי שיש לקבל את עדות הראשונים ולקבוע כי התאריך הוא א' באלול. לפיכך, העדים האחרונים כשרים לעדות ויכולים לפסול את העדים הראשונים, ויש להכריז כי התאריך הוא ל' באב. וכן הלאה וכן הלאה.

מסקנות הלכתיות

תשובת המנחת חינוך עצמו היא שעדות העדים הראשונים מתקבלת. לשיטתו בשעת עדותם של העדים הראשונים, בטרם קידש בית דין את החודש על פי עדותם, אין באפשרות העדים האחרונים לפסלם, ואין שום צורך להתחשב בהשלכות העתידיות של קידוש החודש לפני שהפך למציאות באמצעות הכרזת בית הדין. אם באו העדים המזימים לאחר שהכריז בית דין על קידוש החודש, הרי גם אז להזמתם או פסילתם של העדים הראשונים בדיעבד אין כל תוקף[1], מכיוון שלפי ההלכה[2] גם קידוש חודש שנעשה בשגגה ובהטעיה ואף בזדון – מתקבל ולעולם לא ניתן לשנותו.

לעומתו, בספר דרך המלך כתב שאין לקדש את החודש במצב כזה, ובכל מקום שבו יש פרדוקס צריך להשאיר את המצב כמו שהוא. בספר מנחת סולת כתב שאין כלל פרדוקס, ובכל מקרה העדים האחרונים פסולים להעיד בעניין זה, מכיוון שלא ניתן לקבל את עדותו של בעל אינטרס. לטענתו לעדים האחרונים יש אינטרס שלא יתקדש החודש, מכיוון שאם עשו עבירה באותו יום, בהכרזתו כיום א' באלול יהפכו הם לבני מצוות ויוכלו להיענש. אם יידחה קידוש החודש, הרי שביצעו את העבירה בל' באב, ולא ניתן להעניש אותם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0