רוזנות פפאלץ-נויבורג
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | דוכסות |
| שפה נפוצה | בווארית |
| עיר בירה | נויבורג |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | מלחמת לנדסהוט |
| תאריך | 1505 |
| פירוק | סיפוח שטחי הנסיכות לנסיכות הבוחר מפפאלץ |
| תאריך | 1685 |
| ישות קודמת |
 דוכסות בוואריה-לנדסהוט |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} נסיכות הבוחר מפפאלץ |
| שטח בעבר | 2,750 קמ"ר |
| אוכלוסייה בעבר | 100,000 |
רוזנות פפאלץ-נויבורג (בגרמנית: Herzogtum Pfalz-Neuburg), הייתה מדינה באימפריה הרומית "הקדושה", אשר נוסדה בשנת 1505 על ידי ענף של בית ויטלסבאך. הבירה שלה הייתה נויבורג. שטחה עמד על 2,750 קמ"ר, עם אוכלוסייה של כ-100,000 איש.
היסטוריה
הדוכסות הוקמה בשנת 1505 כתוצאה מלחמת לנדסהוט והתקיימה עד 1799 או 1808. במה שנקרא Kölner Spruch (פסק הדין של קלן) נוצרה הדוכסות מן השטחים מצפון הדנובה שהשתייכו לדוכסות בוואריה-לנדסהוט, ונמסרו לאוטו היינריך ופיליפ, בניו של רופרכט מפפאלץ, בישוף פרייזינג. בזמן שהם היו קטינים, את סבא פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ, קבע את דוכסות עד מותו בשנת 1508, ואחריו בוחר פרידריך השני. אוטו היינריך הרחיב מאוד את טירת נויבורג, ובעקבות השיפוצים היקרים וכמה עימותים שהיו לו הגיע כמעט לידי פשיטת רגל. בספטמבר 1546 נכבשה נויבורג על ידי כוחותיו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" במהלך המלחמה השמלקלדית, בעקבות תמיכתו של אוטו היינריך בברית שמלקלדן, ולאחר שלום פסאו הוחזר אוטו היינריך לשלטונו. בשנות ה-50 של המאה ה-16 הקים אוטו היינריך את הספרייה הפלטינית. בשנת 1556 מת דודו פרידריך השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ, ואוטו היינריך עלה לשלטון במקומו, ובעקבות כך בשנת 1557 אוטו היינריך ויתר על פפאלץ נויבורג לוולפגנג, רוזן פפאלץ-צווייבריקן. בנו הבכור של וולפגנג, פיליפ לודוויג, נוסד בשנת 1569 את בית פפאלץ-צווייבריקן-נויבורג, שממנו נפרד בשנת 1614 בית פפאלץ-זולצבאך.
פפאלץ-נויבורג הצטרפה לאיגוד הפרוטסטנטי בשנת 1608. בשנת 1609 מת יוהאן וילהלם, דוכס יוליך-קלווה-ברג ללא יורשים, ובעקבות כך פרץ סכסוך בין פיליפ לודוויג, רוזן פפאלץ-נויבורג ליוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג על ירושת נחלותיו. בנוסף התערבו בסכסוך גם ממלכת צרפת, ממלכת הבסבורג, נסיכות הבוחר מסקסוניה והרפובליקה ההולנדית, במה שהיווה הקדמה למלחמת שלושים השנים אשר פרצה זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1614 נחתמה אמנת קסנטן, ולפיה בנו של פיליפ לודוויג, וולפגנג וילהלם, קיבל את דוכסויות יוליך וברג, בעוד יריבו יוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג קיבל את דוכסות קלווה ואת רוזנויות מארק וראבנסברג.
בשנת 1800, פלשו כוחות הרפובליקה הצרפתית הראשונה לדוכסות, וב-26 ביוני 1800, אוסטריה, וירטמברג ובוואריה לחמו נגד הצרפתים בקרב נויבורג. לאחר שנלחמו במשך רוב היום, צבאות הקואליציה נסוגו, נויבורג נכבשה על ידי הצרפתים, וגנרל נה הקים את המטה שלו בטירה.[1]
דוכסות פפאלץ-נויבורג בוטלה בשנת 1808. בחלוקת בוואריה בשנת 1837 פפאלץ-נויבורג צורפה לשוואביה, אולם בשנות ה-70 נהייתה חלק מבוואריה עילית.
רוזני פפאלץ-נויבורג
בית פפאלץ-נויבורג
בית פפאלץ-צווייבריקן-נויבורג
- וולפגנג, 1557-1569
- פיליפ לודוויג, 1569-1614 (דוכס יוליך וברג ב-1614)
- וולפגנג וילהלם, 1614-1653 (דוכס יוליך וברג מ-1614)
- פיליפ וילהלם, 1653-1690 (דוכס יוליך וברג מ-1653 ונסיך בוחר מפפאלץ מ-1685)
- יוהאן וילהלם, 1690-1716 (דוכס יוליך וברג מ-1679 ונסיך בוחר מפפאלץ מ-1690)
- קרל פיליפ, 1716-1742 (דוכס יוליך וברג ונסיך בוחר מפפאלץ מ-1716)
עם מותו של קרל פיליפ בשנת 1742, כל השטחים שהיו ברשותו, כולל פפאלץ-נובורג, עברו לבית פפאלץ-זולצבאך. קרל תאודור, רוזן פפאלץ-זולצבאך היה צאצא של אוגוסט, רוזן פפאלץ-זולצבאך, אח של וולפגנג וילהלם.
בית פפאלץ-זולצבאך
- קרל תאודור, 1742-1799 (נסיך בוחר מפפאלץ מ-1742, ונסיך בוחר מבוואריה מ-1777)
בית פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד
- מקסימיליאן יוזף, 1799-1808, (נסיך בוחר מבוואריה מ-1799)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Marceau, p 105.
23599308רוזנות פפאלץ-נויבורג