דוכסות וירטמברג
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | דוכסות | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | שטוטגרט | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | שדרוג הרוזנות לדוכסות | ||
| תאריך | 1495 | ||
| פירוק | שדרוג הדוכסות לנסיכות הבוחר | ||
| תאריך | 1803 | ||
| ישות קודמת |
 רוזנות וירטמברג | ||
| ישות יורשת |
 נסיכות הבוחר מוירטמברג | ||
דוכסות וירטמברג הייתה דוכסות שהתקיימה בדרום גרמניה בין השנים 1495–1803, ולאחר מכן קיבלה מעמד של נסיך בוחר, ובהמשך הפכה לממלכת וירטמברג.
היסטוריה
הקמת הדוכסות
בשנת 1495 הועלה אברהרד החמישי, רוזן וירטמברג למעמד של דוכס, אולם בשנת 1496 מת אברהרד, ובמקמו עלה לשלטון דודו אברהרד השני, דוכס וירטמברג שמת אף הוא כעבור שנתיים, והוחלף על ידי אולריך, דוכס וירטמברג.
מלחמות הדת
אולריך סייע למקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" במהלך מלחמת לנדסהוט בשנת 1503, ובמהלך מסעו לרומא בשנת 1508. בשל פזרנותו הרבה והכבדת המסים על התושבים, פרץ בשנת 1514 מרד נגדו, ואולריך נאלץ לתת חירויות מסוימות לתושבים. בשנת 1519 הסתכסך אולריך עם הליגה השוואבית, ובתגובה פלשו כוחות הליגה לווירטמברג, וגירשו את אולריך, ומכרו את הדוכסות לקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" שמסר אותה לאחיו פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה. בשנת 1523 המיר אולריך את דתו לדת הלותרנית, ובשנת 1525 עמד בראש מרד האיכרים הגרמני, אולם הובס ונמלט שוב.
בשנת 1526 חבר אולריך לפיליפ הראשון, רוזן הסן, ובשנת 1526 הכריז פיליפ על כוונתו להחזיר את אולריך לשלטון. בשנת 1534 התמוססה הליגה השוואבית, ואולריך ניצל את ההזדמנות וכבש את הדוכסות בחזרה. לאחר דין ודברים עם בית הבסבורג, קיבל אולריך את הדוכסות, אולם היה כפוף לריבונות אוסטרית. במהלך המלחמה השמלקלדית לחם אולריך נגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אולם הובס ונאלץ לשלם סכום כסף גדול מאד בעד המשך שלטונו.
בשנת 1550 מת אולריך, ובנו כריסטוף, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. כריסטוף המשיך במלאכת המרת הדת שהחל אביו, וסייע למעמד האצולה להתעשר על חשבון התושבים. בשנת 1568 מת כריסטוף, ובנו לודוויג השלישי, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. בשנת 1593 מת לודוויג ערירי, וקרוב משפחתו פרידריך הראשון, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. פרידריך ניתק את וירטמברג מחסותה של אוסטריה, והגיע על כך לידי הסכם עם רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" בשנת 1599. בשנת 1608 מת פרידריך, ובנו יוהאן פרידריך, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו פרצה מלחמת שלושים השנים, אך יוהאן פרידריך לא נטל בה חלק.
מלחמת שלושים השנים
בשנת 1628 מת יוהאן פרידריך, דוכס וירטמברג, ובנו אברהרד השלישי, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. מכיוון שהיה קטין, שימשו דודיו לודוויג פרידריך, דוכס וירטמברג-ממפלגארד, ולאחר מותו בשנת 1631 יוליוס פרידריך, דוכס וירטמברג-וייטינגן כעוצרים עד לשנת 1633.
בשנת 1629 איבדה הדוכסות שליש משטחה במהלך מלחמת שלושים השנים, ובשנת 1634 נחל צבאה מפלה בקרב נורדלינגן, ובעקבות כך נבזזה הדוכסות. בשנת 1637 ברח אברהרד מהדוכסות לשטרסבורג, ובשנת 1638 חזר לוירטמברג לאחר משא ומתן עם פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ובשלום וסטפליה בשנת 1648 אושרה שליטתו בדוכסות. בשנת 1649 מסר אברהרד לאחיו פרידריך את דוכסות וירטמברג-נוישנשטיין, ובשנת 1651 מסר לאחיו אולריך את דוכסות וירטמברג-נויינבירג.
המאה ה-18
בשנת 1674 מת אברהרד השלישי, דוכס וירטמברג, ובנו וילהלם לודוויג, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. בשנת 1677 מת וילהלם לודוויג במפתיע, ובנו אברהרד לודוויג, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. מכיוון שאברהרד לודוויג היה רק בן שנה, מונה דודו פרידריך קרל, דוכס וירטמברג-ויננטל כעוצר. אברהרד לודוויג שהיה מאד רדוד ושטחי, השאיר את השלטון בידי יועציו, ובילה את מרבית זמנו במסעות ציד. בשנת 1700 ביקר אברהרד לודוויג בצרפת אצל לואי הארבעה עשר, מלך צרפת והתרשם מחצרו ומארמון ורסאי, והחל בעקבות כך בשנת 1704 בבניית ארמון לודוויגסבורג. על אף העלאת המסים בדוכסות, נתקל אברהד לודוויג בבעיות מימון, ובניית הארמון נמשכה כ-15 שנים. סביב הארמון הוקמה העיר לודוויגסבורג.
בשנת 1707 מונה אברהרד לודוויג למפקד הכוחות השוואביים שלחמו במלחמת הירושה הספרדית, והועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל. בשנת 1731 מת בנו פרידריך לודוויג, נסיך הכתר של וירטמברג, ואברהרד לודוויג ניסה לחזור לאשתו יוהאנה אליזבת מבאדן-דורלאך, על מנת להעמיד עוד בן, אולם היא סירבה לחזור אליו. בשנת 1733 מת אברהרד לודוויג, ובן דודו קרל אלכסנדר, דוכס וירטמברג עלה לשלטון אחריו. עם עלותו לשלטון מינה קרל אלכסנדר את יוזף זיסקינד אופנהיימר ליועצו הכלכלי. מהלכיו הכלכליים של אופנייהמר הצילו את כלכלת וירטמברג שהייתה הרוסה בעקבות מלחמת הירושה הספרדית (1702-1713), אך גררו תגובות קשות הן מהמעמד העליון שכלל את האצילים והבורגנים והן ממעמד הצמיתים והאיכרים, אך אלכסנדר התעקש ושמר על אופנהיימר כיועצו. במשך כל תקופת כהונתו של אופנהיימר הצליח אלכסנדר לצבור לעצמו ולאנשיו כסף רב וחיי פאר ועושר רב, אך גם הצליח לחזק את צבאו. בשנת 1737 נפטר אלכסנדר משבץ מוחי פתאומי, ובנו קרל השני אויגן, דוכס וירטמברג עלה לשלטון במקומו. מכיוון שהיה קטין, שימשו קרל רודולף, דוכס וירטמברג-נוישטדט ולאחריו קרל פרידריך השני, דוכס וירטמברג-אלס כעוצרים. מיד לאחר עלותו לשלטון הוצא להורג יוזף זיסקינד אופנהיימר - יהודי החצר של אביו, וגופתו הושמה בכלוב ברזל. קרל אויגן התחנך בבית המלוכה הפרוסי, אצל פרידריך הגדול, ובשנת 1744 תפס לבדו את השלטון, והורה לקבור את גופתו של אופנהיימר. במהלך מלחמת שבע השנים לחם קרל אויגן לצד פרוסיה, והוביל את כוחותיו לנסיכות הבוחר מסקסוניה. קרל אויגן הרחיב מאד את חצרו ופיאר אותה, ואף בנה טירות מרשימות, אולם ההוצאות האדירות הביאו את וירטמברג למצב כלכלי גרוע ביותר. קרל אויגן השקיע מאד בחינוך ובחקלאות, ואף ייסד בשנת 1765 את הספרייה הלאומית של וירטמברג.
מלחמות צרפת המהפכנית
בשנת 1793 מת קרל השני אויגן, דוכס וירטמברג ללא ילדים, ובמקומו עלה לשלטון אחיו לודוויג אויגן, דוכס וירטמברג, ולאחר מותו בשנת 1795 עלה לשלטון אחיו הצעיר פרידריך השני, דוכס וירטמברג. פרידריך ששירת בצבאו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, והיה קשור אליו בקשרי נישואים, עבר לנצרות הפרוטסטנטית ואף חינך את בניו כך. במהלך שלטונו פלשה צרפת לשטח הדוכסות, ואילצה את פרידריך למשוך את כוחותיו מהצבא הקיסרי ולשלם פיצויים. אולם בעזרת ניהול יעיל, שמר פרידריך על עצמאות הדוכסות. בשנת 1797 מת פרידריך, ובמקומו עלה לשלטון בנו פרידריך השלישי, דוכס וירטמברג. פרידריך חזר ונטל חלק במלחמה נגד צרפת נגד רצון נתיניו, וכאשר פלשו הצרפתים שוב לשטחי הדוכסות, פרש פרידריך לארלנגן, שם שהה עד לשלום לונוויל בשנת 1801.
במרץ 1802 נחתם הסכם עם צרפת, ובו הוסכם שפרידריך יעביר לצרפת את נחלותיו בגדה השמאלית של הריין, בתמורה לתשע ערים חופשיות ובכללן את רויטלינגן והיילברון, וכן עוד שטחים שיסופחו לדוכסות.
לאחר מכן
בשנת 1803 שודרגה הדוכסות למעמד של נסיכות הבוחר, וסופחו אליה עוד שטחים כחלק מחילוט נכסי הכנסייה באימפריה.
בשנת 1805 הצטרפה וירטמברג לנפוליאון במלחמותיו כנגד מדינות הקואליציה השלישית, וכהוקרה על כך שודרגה הנסיכות בחוזה פרסבורג למעמד של ממלכה.
