פסח בורשטיין (איש ציבור)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסח בורשטיין
קבלת פנים למשלחת UIRD (איחוד בינלאומי של תנועות המרי והמגורשים) אוקטובר 1965. פסח בורשטיין ראשון משמאל.
קבלת פנים למשלחת UIRD (איחוד בינלאומי של תנועות המרי והמגורשים) אוקטובר 1965. פסח בורשטיין ראשון משמאל.
לידה 3 באוקטובר 1909
ביאליסטוק, פולין
פטירה 8 באוקטובר 1977 (בגיל 68)
תל אביב-יפו, ישראל

פסח בורשטיין (3 באוקטובר 19098 באוקטובר 1977) היה איש ציבור ישראלי, פעיל מרכזי בארגונים של ניצולי השואה, יושב ראש הארגון הארצי של אסירי הנאצים לשעבר, חבר ועד הארגונים של שרידי השואה, יושב ראש המועצה של הארגון העולמי של לוחמים יהודים, פרטיזנים ואסירי המחנות[1][2], חבר הנהלת יד ושם[3], סגן יו"ר UIRD (איחוד בינלאומי של תנועות המרי והמגורשים)[4]. מאמריו על תקופת השואה התפרסמו במקומות שונים ובפרט בעיתון היידיש לעצטע נייעס. היה ניצול שואה מאסירי גטו ביאליסטוק והמחנות בבליז'ין (אנ') ובאושוויץ.

בורשטיין מדבר בפגישה של משלחת UIRD עם עתונאים, מרץ 1963

ביוגרפיה

פסח בורשטיין, בן יהודה ופסיה, נולד בשנת 1909 בביאליסטוק, פולין.

בזמן המלחמה היה בורשטיין בגטו ביאליסטוק עד לחיסולו, ואח"כ במחנה העבודה בבליז'ין ובמחנה ההשמדה אושוויץ. באושוויץ עבד בחציבת אבנים עד לפינוי המחנה. כאשר הוצאו האסירים לצעדת המוות הצליח להסתתר באחד המבנים עד לבוא החיילים הרוסים. שם שהה עד לשחרור. בתום המלחמה חזר לביאליסטוק והיה חבר בוועדת השיקום היהודית שניסתה לשקם את הקהילה ולסייע ליהודים לשוב ולהשתקע בעיר[5][6]. הניסיון לא צלח ועד ראשית 1947 עזבו כמעט כולם. בורשטיין עלה לארץ ב-1947. לאחר המלחמה העיד במשפטו של הפושע הנאצי ארתור גוזברג, מפקד מחנה בליז'ין, שנערך בגרמניה[7]. היה נשוי למרים, אחותה של חייקה גרוסמן[8].

פעילות ציבורית

בורשטיין היה פעיל ונואם מרכזי באירועים רבים שעסקו בזיכרון השואה[9], בעצרות ממלכתיות ובהתנגדות לפיוס עם גרמניה. הוא תיאר את המרד בגטו ביאליסטוק בספר הזיכרון שהוציאה הקהילה בניו-יורק[10], ואסף רשימה של מאות לוחמים שנהרגו בלחימה. כנציג הארגון[דרושה הבהרה] שעמד בראשו, היה בורשטיין חבר מרכזי בוועד הארגונים של שארית הפליטה שהתכנס בכל פעם לצורך מאבק מסוים, ולקח חלק חשוב בכל הפעולות שיזם הוועד.

בשנת 1954 פנה כנציג ארגוני הפרטיזנים אל נשיא המדינה בבקשה לפעול להפיכתו של יום השואה ליום אבל לאומי[11].בשנת 1958 היה בין נציגי ועד ארגוני הניצולים שהשתתפו בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת בנושא כינון יום השואה והגבורה כיום ממלכתי[12][13].

בשנת 1965 היה חבר במטה הפעולה המיוחד למאבק בחוק ההתיישנות על פשעי הנאצים בגרמניה[14]. חברי המטה הובילו הפגנה בת אלפי משתתפים שצעדה ברחוב דיזינגוף בתל-אביב[15]. בחודש אוגוסט באותה שנה ארגן וועד הארגונים עצרת המונים ליד מצבת טרבלינקה בבית העלמין בנחלת יצחק נגד בואו של השגריר הגרמני[16]. הוועד המשיך[דרושה הבהרה] במחאות נגד גרמניה, ובדצמבר 1966 ארגן הפגנת אלפים בתל-אביב נגד תחיית הנאציזם[17]. בכל הפעולות היה בורשטיין בין ראשי המארגנים והנואמים. עוד הופיע והשתתף בארועים רבים.

בורשטיין היה בין הדוברים הבולטים בנושא היחסים עם גרמניה, וממארגני המחאה נגד השמעת יצירות של ואגנר בתזמורת הפילהרמונית[18]. בימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הוזמן לדיון על גרמניה בתכנית "בומרנג" [19].

ב-1974 הופיע בראש משלחת בפני יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, בתביעה לפעול לשחרורה של ביאטה קלארספלד שנעצרה בגרמניה[20].

היה חבר ועדת השיפוט של עירית תל-אביב לבחירת האנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר מלכי ישראל[21] אך לא תמך בדגם שנבחר[22].

היה פעיל הבונד בישראל ובשנת 1959 היה ראש רשימת איגוד סוציאליסטי "בונד" ובלתי מפלגתיים[23] שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת הרביעית, אך לא עברה את אחוז החסימה.

בארץ, כחבר "הבונד" ניהל קואופרטיב לתעשיית טקסטיל. בנוסף לפעילותו לשימור זיכרון השואה השתתף גם בפעילות ציבורית הומניטרית כגון בוועד להצלת ילדי ביאפרה[24].

התבלט במיוחד באירועי תרבות בשפת היידיש[25]. בשנות ה-70 השתתף והנחה ערבי תרבות רבים בשפה היידית בבית-ליוויק[26]. כתב ופרסם מאמרים בעיתונות היידית[27].

בשנת 1977 נפטר ונקבר בעיר חולון, על מצבתו נכתב : "...האיש שלא שכח ולא נתן לשכוח".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פסח בורשטיין, וואס איז גבורה... (מהי גבורה), לעצטע נייעס, 2 ביולי 1961, עמ 2
  • פסח בורשטיין, וועגן גבורה און קדושה, שריד, מאי 1964 עמ' 3–10
  • פסח בורשטיין, הגבורה והקדושה של יהדות יוון, בספר זיכרון שלוניקי - גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן, עורך דוד א. רקנטי, הוועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי, תל אביב, כרך ב', תשמ"ו, עמ' 600
  • חנה יבלונקה, מה לזכור וכיצד? ניצולי השואה ועיצוב ידיעתה, בתוך עידן הציונות, עורכים אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס, הוצאת מרכז זלמן שז"ר, ירושלים, 2000, עמ 297
  • שרה בנדר, מול מוות אורב, יהודי ביאליסטוק במלחמת העולם השנייה, 1939-1943, הוצאת עם עובד, 1997

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעריב, ועידת הלוחמים קוראת למלחמה בניאו־נאציזם, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1977-01-16
  2. ^ למרחב, ארגון הלוחמים בנאצים יאבק נגד האנטישמיות, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1970-03-15
  3. ^ דבר, אפר קדושי לודג' הוטמן בבית־העלמין בחולון, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1977-03-16
  4. ^ פרוטוקול מכנס ארצי של ארגון אסירי הנאצים לשעבר, אוסף שמחה קורנגולד בארכיון לוחמי הגיטאות, חלק ט', באתר infocenters.co.il, תיק 3210, ‏23 דצמבר 1975
  5. ^ YEDIDIA L. HAMBURG, The Bialystoker Memorial Book, Part IX: After the Liberation, www.zchor.org
  6. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part IX: After the Liberation, www.zchor.org
  7. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part XII: The Victims' and Witnesses' Accounts, www.zchor.org
  8. ^ הזיכרונות של אוטו בוסה, גרמני מביאליסטוק, תיק 20626 במדור רישום מרכזי בארכיון לוחמי הגטאות
  9. ^ הפגנת-האזעקה - נגד תחיית הנאציזם, כרזת הפגנת מחאה ארצית בתל אביב ב-24 בדצמבר 1966 באתר הספריה הלאומית.
  10. ^ The Bialystoker Memorial Book, Part VIII: Death and Resistance, www.zchor.org
  11. ^ במאמרה של חנה יבלונקה, "מה לזכור וכיצד? ניצולי השואה ועיצוב ידיעתה", בתוך הספר "עידן הציונות", מאת: אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס. עמ' 306.
  12. ^ במאמרה של חנה יבלונקה, "מה לזכור וכיצד? ניצולי השואה ועיצוב ידיעתה", בתוך הספר "עידן הציונות", מאת: אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ, יעקב הריס. עמ' 309.
  13. ^ פרוטוקול ועדת הכנסת 21 באוקטובר 1958
  14. ^ על המשמר, ניצולי המחנות יצעדו לירושלים במסע מחאה נגד ההתיישנות, באתר jpress.org.il, ‏1965-02-23
  15. ^ דבר, אלפים הפגינו בתל־אביב נגד חוק ההתישנות, באתר jpress.org.il, ‏1965-03-07
  16. ^ הצפה, עצרת ליד מצבת טרבלינקה נגד בואו של השגריר הגרמני, באתר jpress.org.il, ‏1965-08-09
  17. ^ דבר, חפגנה נגד תחית הנאציזם בגרמניה נערכה בתל אביב, באתר jpress.org.il, ‏1966-12-25
  18. ^ התזמורת לא תבצע את וואגנר מחר בגלל איומים באלימות שהושמעו נגדה, באתר jpress.org.il
    אהרון דולב, מעריב, הסיבוב החדש במלחמה נגד ואגנר, באתר jpress.org.il, ‏1974-06-21
  19. ^ שידורי תכניות הטלויזיה הכללית, באתר jpress.org.il, ‏1970-02-15
  20. ^ יהושוע ביצור, מעריב, שיחרור ביאטה קלארספלד, באתר jpress.org.il, ‏1974-05-02
  21. ^ אהרון דולב, מעריב, אנדטה לשואה ולתקומה היכן המקום היאה לה, באתר jpress.org.il, ‏1974-10-25
  22. ^ פסח בורשטיין, קוראים כותבים, מעריב, האנדרטה שאינה מדברת ללב איש, באתר jpress.org.il, ‏1977-03-01
  23. ^ מעריב, "השלום הצודק" של פסח בורשטיין, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1959-10-29
  24. ^ על המשמר, הוקמה תנועה ציבורית להצלת ילדי ביאפרה, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1968-07-24
  25. ^ דבר, ברוך הבא לד"ר מרק דבורז'צקי, באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1972-08-13
  26. ^ באגודת סופרי יידיש - בית ליוויק, באתר jpress.org.il, ‏1972-11-12
  27. ^ Gali Drucker Bar-Am, "לשון הקודש ולשון הקדושים: משפט אייכמן בראי לעצטע נײַעס", דפים לחקר השואה כח (2015), עמ' 29- 52., דפים לחקר השואה כח, עמ' 24
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0