פסאלמוס הונגריקוס

פסאלמוס הונגריקוס (בהונגרית: Psalmus Hungaricus), (תהילים הונגריים) אופוס 13, היא יצירה כוראלית לטנור, מקהלה ותזמורת מאת זולטאן קודאי, שחוברה בשנת 1923. היצירה הוזמנה לחגיגות יובל החמישים לאיחוד בודה ופשט, לביצוע חגיגי ב-19 בנובמבר 1923, לצד "סוויטת מחול" מאת בלה בארטוק, ו"אוברטורה לפסטיבל" של ארנסט פון דוהנאני, שניצח על הקונצרט. הביצוע הראשון של היצירה מחוץ להונגריה התקיים בציריך ב-18 ביוני 1926, בניצוח פולקמאר אנדראה. יצירה זו הייתה נקודת מפנה בהכרה הבינלאומית של קודאי כמלחין, מעבר לפרסומו כאתנומוזיקולוג ומחנך מוזיקה.

רקע

הטקסט מבוסס על פרשנות למזמור תהילים נ"ה, "האזינה אלוקים תפילתי ואל תתעלם מתחינתי", מאת המשורר המטיף והמתרגם בן המאה ה-16 קשקמטי וג מיהאלי. שלא כמקובל, בחר קודאי טקסט דתי לציון אירוע חילוני; מילות הלברית המבטאות יאוש וקריאה לאלוקים מאפשרות למלחין להתייחס אל עברה הטרגי של הונגריה והאסון שפקד אותה בעקבות חוזה טריאנון (1920), שהביא לאובדן יותר מ-70% מן הטריטוריה הלאומית שלה. המוזיקה משקפת את המשבר הלאומי במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה (חלוקת ממלכת הונגריה), והטקסט מציב את יגונו של דוד המלך אל מול סבלות המגיארים תחת שלטון העות'מאנים בהונגריה. מכאן, שה"פסאלמוס הונגריקוס" מקיף אלפיים חמש-מאות שנים של מצוקה פוליטית.

תיאור

בראשית הפרק הראשון, עובר פרלוד תזמורתי תמציתי אל פסקת מקהלה קצרה ונוגה. הטנור הסולן נכנס מיד באריה רפסודית, שראשיתה "האזינה אלוקים תפילתי אל תתעלם תחינתי" (נ"ה:א') והמשכה, "מי יתן לי אבר כיונה".(נ"ה:ז') לאחר סולו הטנור הראשון, עונה המקהלה בקטע קצר, תיאורי, שמטרתו לשכך ולהרגיע, אך הטנור מגיב בלהט, מגנה את החוטאים שזממו להפיל תמימי-דרך. דבריו אלה מעוררים קינה כוראלית בקולות נשים ללא מילים, ואל שוועתן מצטרף הטנור, המביא את היצירה אל שיאה הכוראלי בקביעה, כי "אני אל אלוקים אקרא וה' יושיעני" (נ"ה:י"ז) ... "אתה אלוקים תורידם לבאר שחת"(נ"ה:כ"ד).

הפרק השני נפתח אטאקה, בהלך רוח מהורהר, בניגוד לקודמו, ובו קטעי סולו ממושכים לקלרינט ולכינור, על רקע נגינת נבל ופיציקטו בכלי מיתר. הטנור חוזר באריה לירית, מלאת ערגה, "ואני אבטח בך"(נ"ה:כ"ד), המשלבת להט ורוך.

בפרק האחרון מופיעה בעיקר המקהלה השלמה, המשלבת לסירוגין צלילי פומפוזיות צבאית עם דברי התרסה. היצירה מסתיימת בתפילה חרישית.

ביצוע בישראל

• מרץ 1965, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמקהלה הפילהרמונית תל אביב בניצוח גאורג שולטי, היכל התרבות, תל אביב
• 1972, התזמורת הסימפונית ירושלים, מקהלת הקיבוץ המאוחד ומקהלת הקיבוץ הארצי, בניצוח גארי ברתיני, בנייני האומה, ירושלים.

הקלטות

• גאבור קארלי ומקהלת הקולג' של צפון טקסס והתזמורת הסימפונית של דאלאס בניצוח אנטל דוראטי, הוקלט ב-5 בינואר 1949, RCA ויקטור DM 1331. יצא למכירה במאי 1950
• ארנסט הלפיגר, תזמורת רדיו ברלין, בניצוח פרנץ פריצ'אי, 1959 (דויטשה גרמופון) (בגרמנית)
• יוזף שימאנדי ומקהלת מוזיקליסקה זלסקאפט והתזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם בנניצוח אנטאל דוראטי, הקלטה חיה מ-16 בדצמבר 1967, תקליטור BIS 421-424, יצא למכירה בינואר 1988
• יוזף שימאנדי ומקהלת רדיו הונגריה והתזמורת הממלכתית של הונגריה, בניצוח אנטאח דוראטי, הוקלט ב-24–27 בספטמבר 1968 (הונגרטון)
• לאיוש קוזמה ומקהלת פסטיבל ברייטון, התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח אישטוון קרטס, 1970 דקה.
• יאנוש ב. נאגי, מקהלת רדיו הונגריה והפילהרמונית של בודפשט בניצוח ארפד יו, 1982 (ארטס מיוזיק).
• דרקוצ'י, תזמורת פסטיבל בודפשט בניצוח גאורג שולטי, 1998 (לונדון)
• נילסון, ריימונד, התזמורת והמקהלה הפילהרמונית של לונדון בניצוח יאנוש פרנציק, 1989 (תקליטור פרייסלס D225335) (גם תקליטי אברסט SDBR-3022)
• צ'ארלס מקקראס, התזמורת הסימפונית והמקהלה של רדיו דנמרק.

קישורים חיצוניים

• יוטיוב, "פסאלמוס הונגריקוס", התזמורת הסימפונית של לונדון ומקהלת פסטיבל ברייטון בניצוח אישטוון קרטס

שונות

• היצירה נזכרת בספרו של חיים באר עת הזמיר (עם עובד, 1987, עמ' 360). בספרו מסע דילוגים (בעריכת גדעון טיקוצקי, עם עובד, 2019, עמ' 237-235) תיאר באר כיצד שילב את אזכור היצירה ברומן.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32874742פסאלמוס הונגריקוס