פנטלאו דה אביירו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנטלאו דה אביירופורטוגזית: Pantaleão de Aveiro, בן המאה ה-16[1]) היה נזיר פרנציסקני פורטוגלי, שעלה לרגל לארץ ישראל, שהה בה כשלוש שנים ובשובו חיבר ספר על פרשת מסעותיו.

קורות חייו ומעשיו

אין מידע ברור על חייו. מניחים על פי שמו שנולד בעיר אביירו שבצפון פורטוגל, וכשנתקדש לנזוּרה נקרא פנטלאו על שמו של הקדוש הנוצרי פנטלאון. בצאתו למזרח היה עמית בקהילת מנזר סן פרנסיסקוּ של שַבּרֶגַש בליסבון (פור').

פנטלאו דה אביירו נסע לאיטליה והשתתף בהתכנסויות האחרונות של ועידת טרנט. בהקדמה לספר מסעותיו בארץ ישראל סיפר כיצד התבקש על ידי בוניפציוס מרַגוּזָה (אנ'), הקוסטוס של משמורת ארץ הקודש, לסייע באיתור מועמדים לשירות במזרח במקום אלה שמילאו את מכסת חובתם. אחרי שהצליחו לצרף שישים נזירים למשימתם, הפליג מוונציה למזרח, ויחד עם המגויסים החדשים הגיע לארץ ישראל, ככל הנראה ב-1562.[2]

פנטלאו דה אביירו שהה בארץ כשלוש שנים, שאת רובן עשה בירושלים. בשובו לארצו העלה את סיפור מסעו על הכתב והקדיש את חיבורו לאיש חסדו מיגל דה קסטרו (אנ'), הארכיבישוף של ליסבון.

מסע בארץ הקדושה לפרטיה

שער "מסע בארץ הקדושה לפרטיה", מהדורת 1721

ספרו של פנטלאו, שבזכותו הוא זכור, "מסע בארץ הקדושה לפרטיה" (Itinerario da Terra Sancta e suas particularidades), פורסם ב-1593. הספר זכה למהדורות חוזרות במשך המאות ה-17 וה-18, כולן בליסבון.[3] מהדורה חדשה ראתה ראתה אור ב-1927 בעריכת ההיסטוריון אנטוניו באיו (פור') בהוצאת אוניברסיטת קוימברה.[4] הספר לא תורגם לשפות אחרות. פרקים הנוגעים ליישוב היהודי בארץ ישראל תורגמו לעברית בידי נחום סלושץ,[5] והם מופיעים גם אצל מיכאל איש-שלום.[6] סלושץ הביא במאמרו גם תרגום של הקטעים בהם מספר דה אביירו על יהודֵי קפריסין וסוריה שנקרו בדרכו.

הספר מניב מידע על יהודים ויישוביהם בארץ. פנטלאו דה אביירו דיווח לא מעט על מפגשיו עם מגורשי ספרד, "פורטוגלים" כלשונו, אולי משום שדיבר בשפתם, אולי משום קירבה אחרת. אף שהוסיף בספרו הערות לגנאי היהודים, סבר החוקר נחום סלושץ שיש בעצם עניינו בהם ובמגעיו עימם להצביע על כך שהיה אולי נצר לאנוסים, וכי דברי הביקורת נובעים מפחד "החקירה".[5]

לקריאה נוספת

  • מיכאל איש-שלום, "פנטליאו דה אביירו", בתוך: מסעי נוצרים לארץ ישראל, עם עובד ודביר, 1995; על חייו בעמ' 25–26, קטעים מספרו בעמ' 290–300
  • נחום סלושץ, "הישוב בא"י וסוריה במאה הט"ז על פי מקור פורטוגזי", קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ג' (תרצ"ה), עמ' 323–330
  • נתן שור, "היישוב היהודי בירושלים במאות הט"ז–י"ח על-פי כרוניקות פראנציסקניות וכתבי נוסעים קאתוליים ופרוטסטאנטיים", בתוך: אמנון כהן (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט, עמ' 343–434; על פנטליאו דה אביירו בעמ' 361–363

הערות שוליים

  1. ^ שנות חייו אינן ידועות, וכן אין מידע על מקומות הולדתו ומותו
  2. ^ החוקרים נחלקו לגבי מועדי נסיעתו לארץ ישראל ושהייתו בה; ראה הערה 19, עמ' 391 במאמרו של נתן שור, "היישוב היהודי בירושלים במאות הט"ז–י"ח על-פי כרוניקות פראנציסקניות וכתבי נוסעים", בתוך: אמנון כהן (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט
  3. ^ המהדורה הראשונה מ-1593 זמינה לקריאה במרשתת; כך גם מהדורת 1721; ולהקורא פורטוגזית ינעם
  4. ^ מהדורת 1927 בספרייה הלאומית
  5. ^ 5.0 5.1 "הישוב בא"י וסוריה במאה הט"ז על פי מקור פורטוגזי", קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ג' (תרצ"ה), עמ' 323–330
  6. ^ "פנטליאו דה אביירו", בתוך: מסעי נוצרים לארץ ישראל, עם עובד ודביר, 1995, עמ' 290–300
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0