פנחס עשת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנחס עשת
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לוחית זיכרון על ביתו של פנחס עשת

פנחס עשת (10 ביוני[1] 193519 בנובמבר 2006) היה פסל ישראלי ומורה לפיסול.

ביוגרפיה

עשת נולד ביאשי שברומניה ועלה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנותיו הראשונות בארץ התגורר בקיבוץ שדות ים שליד קיסריה. שנותיו בשדות ים חיברו אותו לים ולימאות, תחום בו עסק כתחביב עד ליום מותו.

בשנות ה-50 למד פיסול תחילה בישראל ואחר כך באיטליה, אצל מרינו מריני. בשנת 1965 נמנה עם מייסדי קבוצת+10, יחד עם רפי לביא והציג מיצירותיו בתערוכות עם הקבוצה. בשנת 1966 זכה בפרס דיזנגוף על יצירתו "במפורש 16".[2] בשנת 1968 זכה בפרס איקה לאמנות צעירה מטעם מוזיאון ישראל.[3]

רבות מיצירותיו הן פסלי מתכת גאומטריים בסגנון מופשט, אולם הוא פיסל גם בקרמיקה ( קיר אמנותי בבית אסיה, תל אביב ), שיש וחומרים אחרים. עבודותיו מוצגות, בין היתר, במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב.

עשת היה פרופסור בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים וכן במכון אבני לאמנות. כמו כן לימד במגמת פיסול בהמדרשה לאמנות ברמת השרון.

פנחס עשת נפטר ב-2006, בגיל 71. הותיר שלוש בנות.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו של פנחס עשת ברחוב צבי פרץ חיות 5 בתל אביב.

בשנת 2021 פורסם הספר "פנחס עשת - דיוקן" על ידי מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד בעריכתה של אירית מלר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנחס עשת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פנחס עשת באתר חברה קדישא חיפה
  2. ^ נקבעו הזוכים ב"פרס דיזנגוף", דבר, 3 באוקטובר 1966; "פרס דיזנגוף" יוענק לשני ציירים ושני פסלים, מעריב, 3 באוקטובר 1966; "פרס דיזנגוף" יוענק ל-4 אמנים, דבר, 23 באוקטובר 1966; 2 ציירים ו-2 פסלים זכו בפרס דיזנגוף, דבר, 25 באוקטובר 1966. תצלום היצירה שזיכתה אותו בפרס: א. עבר-הדני, סיפורו של פורש, דבר, 18 בנובמבר 1966.
  3. ^ הפסל פנחס עשת זכה ב"פרס איקה" לאמנות, מעריב, 2 בדצמבר 1968.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30687666פנחס עשת