פלשתית

תפוצת השפה הפלישתית, בכחול תפוצת השפה, בתכלת אזור השפעה.

השפה הפלשתית היא שפה נכחדת ששימשה את הפלשתים. מעט מאוד ידוע על השפה, ממנה שרדו קומץ מילים שהיוו השאלה תרבותית מעברית המקראית, המתארות ספציפית מוסדות פלשתים, כמו 'הסרנים', ה"אדונים" של חמש הערים הפלשתיות ("פנטפוליס"), או כלי הקיבול של 'ארגז', המופיע בשמואל א', ו' ולא בשום מקום אחר.

סיווג השפה

אין מספיק מידע על שפת הפלשתים כדי לקשר אותה בביטחון לכל שפה אחרת. קשרים אפשריים לשפות הודו-אירופיות, אפילו יוונית מיקנית, תומכים בתיאוריה לפיה מקורם של הפלשתים באוכלוסיית מהגרים הנקראת בקרב ההיסטוריונים "גויי הים". ישנם רמזים לאוצר מילים ולאונומסטיקה ממקור לא-שמי, אך הכתובות, שלא הובהרו על ידי כמה זיופים מודרניים, הן חידתיות: מספר "חותמות עוגן" מיניאטוריות כתובות באתרים פלשתים שונים. מצד שני, עדויות מהקורפוס הדק של כתובות קצרות מתקופת הברזל (לדוגמה: כתובת תל צפית), מוכיחות כי בשלב מסוים במהלך תקופת הברזל המקומית, החלו הפלשתים להשתמש באחד הדיאלקטים (הפיניקי או העברי) של השפה והכתב אשר עם הזמן הסתירו והחליפו את המסורות הלשוניות המוקדמות, הלא-מקומיות. אחת הדוגמאות הבודדות לתיעוד השפה הפלשתית היא כתובת עקרון, כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית. הכתובת כתובה בדיאלקט פיניקי אך מייצגת שפה מדוברת פלשתית שבאותה תקופה הייתה לא שמית. ברבות הזמן אמצו הפלשתים דיאלקט פיניקי-עברי גם כשפה מדוברת.

כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל

במאות ה-8 וה-7 לפני הספירה לפני החורבן על ידי אשור, השפה הכתובה העיקרית בפלשת הייתה ניב כנעני שנכתב בגרסה של האלפבית הפיניקי עד כדי כך שפרנק מור קרוס כינה אותו "הכתב הנאו-פלישתי". הכיבושים האשוריים והבבליים הרסו את הנוכחות הפלשתית על החוף. כאשר התיעוד מתחדש, תחת הממלכה האחמנית (האימפריה הפרסית), בשפה הארמית שהייתה הלינגואה פרנקה של האימפריות אשור, בבל ומקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון הקדום.

סיווג השפה הפלישתית כשפה הודו-אירופאית

כלי קרמיקה פלישתי

ישנן כמה עדויות המחזקות את ההשערה שהפלשתים אכן דיברו במקור שפה הודו-אירופית, מה שמסביר את המקור היווני האגאי המובהק של סגנונות חרס פלשתים ומוטיבים דקורטיביים, במיוחד כלי קרמיקה פלישתית.

מספר מילים הקשורות לפלשתים שנמצאו בתנ"ך העברי אינן שמיות, ובמקרים מסוימים, עם הסתייגות, ניתן לייחס אותן לשורשים פרוטו-הודו-אירופיים. לדוגמה, Barnet התחקה אחר המילה הפלשתית לקברניט. seren, אשר עשויה להיות קשורה לסארוואנות/tarawanas הנאו-חיתיות (שפה הודו אירופאית קדומה).

שמות פלשתים מסוימים, כגון גוליית ואכיש, נראים כמילים ממקור לא-שמי, והוצעו לגבי מילים אלו אטימולוגיות הודו-אירופיות.

לקריאה נוספת

• רות הסטרין, הפלשתים וגויי הים האחרים, הוצאת מוזיאון ישראל, 1970.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פלשתית32846797Q2230924