פלייסטואנאקס
פלייסטואנאקס[1] (ביוונית: Πλειστοάναξ[2]) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית. מלך בין 458-445 לפנה"ס, ופעם נוספת בין 426-409 לפנה"ס.
ביוגרפיה
פלייסטואנאקס היה בנו של המצביא פאוסניאס, שהיה בן לשושלת האגידית ואחיינו של לאונידס הראשון. בשנת 458 לפנה"ס הוא ירש את המלך פליסטרכוס שמת ללא ילדים. פלייסטואנאקס היה עדיין צעיר, ובתחילת שלטונו שימש כעוצר ניקומדס. פלייסטואנאקס מלך על ספרטה בתקופת המלחמה הפלופונסית הראשונה, ובשנת 445 לפנה"ס יצא בראש כוח צבאי גדול אל אטיקה במטרה לכבוש את אתונה. שליט אתונה, פריקלס, דיכא אז מרידה באובויה, ונראה היה שגורלה של אתונה נחרץ. פלייסטואנאקס כבש את אלווסיס וטריה, אלא שלמרבה ההפתעה לא התקדם מעבר לכך.[3] עובדה זו, גרמה לכך שפריקלס יכל להמשיך ולדכא את המרד בנחת. הצעד לא התקבל בעין יפה בספרטה. על פלייסטואנאקס הוטל עונש כסף כבד, שאותו לא הצליח לפרוע, ועל כן יצא לגלות. יועצו קליאנדרידאס נידון למוות שלא בפניו, ונמלט גם כן מהעיר.[4] בתקופת גלותו, הומלך במקומו בנו פאוסניאס, ומכיוון שהוא היה קטין, אחיו של פלייסטואנאקס, קלאומנס, מונה כעוצר.[5]
עצירתו הפתאומית של פלייסטואנאקס בשערי אתונה, לא ברורה עד ימינו. תוקידידס, מציין ביובש שהוא הגיע עד אלווסיס ואז פיזר את חייליו,[6] אולם במקום אחר מעיר שהספרטנים חשדו בו שהוא קיבל שוחד מפריקלס.[7] את קבלת השוחד מזכיר גם ההיסטוריון המאוחר יותר פלוטרכוס, הטוען שפריקלס שיחד גם את קליאנדרידאס.[4] עם זאת, מרבית החוקרים כיום סוברים שמדובר בשמועות, שאין בהן כדי להסביר את הפרשה. ייתכן שפלייסטואנאקס פשוט לא היה להוט למלחמה, ופריקלס הציע תנאים טובים לשלום.
בתקופת גלותו, חי פלייסטואנאקס על הר ליקייאון בארקאדיה, בבית שחציו היה בתוך מקדש זאוס, לשם נוחות וביטחון גם יחד. לטענת תוקידידס, הוא ואחיו אריסטוקליס שיחדו את האורקל מדלפי, כדי שתאמר לכל ספרטני המגיע אליה, שעל הספרטנים להשיב לארצם "את זרע חצי האל" (היינו פלייסטואנאקס שנחשב לצאצאו של הרקולס שהיה כידוע אל למחצה), ולא, ספרטה תיחרש "במחרשה של כסף" (היינו, רעב ויוקר יבואו על הארץ[8]). בשל כך, בשנת 426 לפנה"ס החזירו הספרטנים את פלייסטואנאקס לעיר והכתירו אותו מחדש כמלך.[9] עם זאת, מעמדו לא היה יציב.[10] הוא היה מהתומכים הבולטים בשלום ניקיאס.[11] הוא נזכר בהמשך כמנהיג של מסע מלחמה שהובילו הספרטנים נגד שבט שחי בארקאדיה.[12] הוא מת בסביבות שנת 409 לפנה"ס ופאוסניאס ירש אותו בשנית.[13]
לקריאה נוספת
- תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
- פלוטארכוס, חיי אישים - אנשי יוון, תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"א.
- Donald Kagan, The Peloponnesian War, Penguin Books, 2003.
הערות שוליים
- ^ א"א הלוי בתרגומו לתולדות המלחמה הפלופונסית, מתרגם את השם: פלייסטואנאכס. אולם בתרגומו לחיי אישים הוא מתרגם אותו כפליסטונאכס. משה עמית מתרגם פלייסטואנכס.
- ^ ההגייה ביוונית: פלייסטואנאקְס.
- ^ עמית, עמ' 305.
- ^ 4.0 4.1 פלוטרכוס, "חיי פריקלס, 22.
- ^ תוקידידס, ספר שלישי, 26.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 114.
- ^ תוקידידס, ספר שני, 21.
- ^ הפרשנות לקטע על פי: א"א הלוי, תוקידידס - תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד ביאליק, 1959. עמ' 244.
- ^ תוקידידס, ספר חמישי, 16.
- ^ תוקידידס, ספר חמישי, 17.
- ^ עמית, עמ' 371.
- ^ תוקידידס, ספר חמישי, 33.
- ^ דיודורוס, ספר שלושה עשר, 75.
28968043פלייסטואנאקס