פלורה נוואפה
| לידה |
13 בינואר 1931 אוגוטה, ניגריה |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 1993 (בגיל 62) אנוגו, ניגריה |
| לאום |
ניגריה  |
| עיסוק | סופרת ומרצה לספרות |
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | רומן, ספרי ילדים, שירה |
| נושאי כתיבה | עולמן של נשות ניגריה |
| יצירות בולטות | Efuru |
| תקופת הפעילות | 1966–-1993 |
פלורנס נוואנזורואהו נקירו נוואפה (באנגלית: Florence Nwanzuruahu Nkiru Nwapa; 13 בינואר 1931 – 16 באוקטובר 1993) הייתה סופרת ניגרית הידועה בשם פלורה נוואפה. היא נקראה האמא של הספרות האפריקנית המודרנית, המבשרת של דורות של סופרות אפריקאיות. היא מוכרת כסופרת האפריקאית הראשונה שפרסמה בשפה האנגלית בבריטניה. היא זכתה להכרה בינלאומית, בעקבות פרסום ספרה הראשון Efuru (אנ') שיצא לאור ב-1966. היא מעולם לא הגדירה את עצמה כפמיניסטית, היא ידועה בעיקר בכך שהציגה את החיים המסורתיים ונקודת המבט של נשות שבט איגבו, קבוצה אתנית שמקורה בדרום-מזרח ניגריה.
נוואפה ידועה גם בעבודה שביצעה כשרת מדינה שעסקה בשיקום לאחר מלחמת ביאפרה שהתרחשה בין השנים 1967–1970 בעת שמורדים בני שבט איגבו ניסו לפרוש מניגריה ולהקים מדינה עצמאית. היא עבדה במיוחד עם יתומים ופליטים שנעקרו ממקומם בעת המלחמה. לאחר מכן היא הפכה למוציאה לאור של ספרות אפריקאית ובקידום נשים בחברה האפריקאית. היא הייתה אחת מראשונות המוציאות לאור האפריקאיות בעת שהקימה בשנות ה-70 של המאה ה-20 את בית ההוצאה לאור Tana Press.
ביוגרפיה
ראשית חייה
נוואפה נולדה באוגוטה (אנ') עיר בדרום-מערב ניגריה השוכנת לגדות אגם לוגוטה (אנ'). היא הייתה הבכורה מבין שישה ילדים של כריסטופר איג'אומה (Christopher Ijeoma), סוכן של החברה הבריטית החברה המאוחדת של אפריקה (אנ') ומרתה נוואפה (Martha Nwapa), מורה לדרמה. משפחתה הייתה אמידה ובעלת השפעה. בעת שנולדה, ניגריה הייתה מושבה בריטית. פלורה נוואפה למדה בבתי ספר באוגוטה, בפורט הרקורט ובלאגוס. היא החלה ללמוד ב-1953 לתואר BA באוניברסיטת איבאדן (אנ') באיבאדן, העיר השנייה בגודלה בניגריה, וסיימה את לימודיה ב-1957. לאחר מכן עברה לסקוטלנד, וב-1958 קיבלה דיפלומה בחינוך מאוניברסיטת אדינבורו.[1][2]
חינוך ושירות ציבורי
לאחר חזרתה ב-1958 לניגריה הצטרפה נאוופה כקצינת חינוך, למשרד החינוך בקאלבאר (אנ'), עיר בדרום ניגריה, היא עבדה בתפקידה זה עד 1959. לאחר מכן החלה לעבודה כמורה ב-Queen's School באנוגו (אנ'), הא לימדה שם אנגלית וגאוגרפיה עד 1962. בין השנים 1962–1967 עבדה כעוזרת רשם באוניברסיטת לאגוס (אנ').[1] בשנת 1967 פרצה מלחמת ביאפרה שנמשכה עד 1970, נוואפה ומשפחתה ברחו מלאגוס לאזור דרום-מזרח ניגריה.[2] לאחר המלחמה בשנים 1970–1971 שימשה כשרת הבריאות והרווחה ב-East Central State (היום אזור זה מחולק בין מדינות אנוגו (אנ'), אנמברה (אנ'),אביה (אנ'), אבוני (אנ') ואימו (אנ')). אזור זה נשא ברוב הנטל וההפצצות של מלחמת ביאפרה.[2] במהלך תקופה זו, עבדה לאיחוד ילדים והורים שאבדו עם משפחותיהם ובתיהם, וגם כדי לספק מחסה הולם ל-2,000 ילדים יתומים. בנוסף עסקה בשיקום ובמציאת דיור לפליטים. בתוך שנה אחת, היא הצליחה לאחד את כל ילדי הפליטים עם משפחותיהם.[2] ולאחר מכן עבדה כשרת הקרקעות, סקר ופיתוח עירוני (שנים 1971–1974)
כתיבה והוצאה לאור
במהלך חייה פרסמה נוואפה שישה רומנים, תשעה ספרי ילדים, שלושה מחזות, שני ספרי אוספים של סיפורים קצרים, ספר שירים וספר מסות.[3]
ספרה הראשון של נוואפה, Efuru אותו החלה לכתוב ב-1962, פורסם ב-1966 בהוצאת Heinemann Educational Books. הספר המבוסס על סיפור עם עוסק באישה בשם "אפורו" שלא נכנעת לגורלה ולמסורת בגלל נישואיה לשני גברים כשהיא מוכיחה שאישה יכולה לשרוד גם בלי בעל.[3] הספר נחשב לעבודה חלוצית של כתיבת ספר באנגלית על ידי סופרת אישה מאפריקה.[4] לאחריו כתבה נוואפה ב-1967 את הספר Idu. הספר מספר על אישה שחייה היו כה קשורים בבעלה, וכשהוא מת, היא מחפשת אותו בעולם המתים.[4] את הספר Never Again (לעולם לא) העוסק במלחמת ביאפרה, פרסמה ב-1975. הספר עוסק באישה שבתחילת המלחמה תמכה במטרת המורדים לפרוש מניגריה, ובהמשך היא מנסה להבין את חייה ואת מעשיה.[5] את הספר One is Enough (אחד זה מספיק) פרסמה ב-1981, ו-Women Are Different (נשים הן שונות) ב-1986. היא פרסמה שני קובצי סיפורים: This Is Lagos and Other Stories (זוהי לאגוס וסיפורים אחרים) ב-1971 ו-Wives at War, and Other Stories (רעיות במלחמה וסיפורים אחרים) ב-1980. גם ספר זה עוסק במלחמת ביאפרה.[4]
בספרים This Is Lagos and Other Stories, One Is Enough ו-Women Are Different, היא עוסקת בנשים הניגריות בחברה המודרנית, תוך מתן מבט רחום על דמותן[4]
בנוסף פרסמה ב-1986 ספר שירים Cassava Song and Rice Song (שיר קסאווה ושיר אורז). בנוסף פרסמה מספר ספרי ילדים. ספריה אלה התבססו על סיפורי עם ופולקלור, כדי להדגיש את ההיבט המוסרי של הסיפורים. לקראת מותה, השלימה נוואפה כתיבת ספר נוסף בשם "'The Lake Goddess'" (אלת האגם). היא השאירה את כתב היד בידי חבר, והספר פורסם לאחר מותה ב-1995. הספר עוסק באלה "אם המים" שהייתה מקור השראה לספריה של נוואפה.[5]
ב-1976, לאחר שלא הייתה מרוצה מהמוציא לאור של ספריה, ייסדה את בית ההוצאה לאור Tana Press. ההוצאה עסקה בספרים לקהל הבוגר. הוצאה זאת הייתה ההוצאה הראשונה במערב אפריקה בבעלות אישה שחורה. בית ההוצאה פרסם את ספריה וספרים של סופרים אחרים וב-1977 הקימה את החברה "Flora Nwapa Company" שעסקה בפרסום ספרי ילדים.[3][6] היא הגדירה כאחד מיעדיה: "לתת מידע ולהשכיל נשים בכל העולם, במיוחד פמיניסטיות, לגבי תפקידן של הנשים בניגריה, עצמאותן הכלכלית, יחסיהן עם הבעל והילדים, אמונותיהן המסורתיות, ומעמדן בקהילה בכללותה". Tana הוגדרה כהוצאת הספרים הראשונה בבעלות אישה, המתמקד בעיקר בציבור נשים קוראות. זה היה פרויקט חריג בזמנו כשאף אחד לא הסתכל על הנשים כקהל יעד קורא וקונה ספרים.
שנותיה המאוחרות
הקריירה של נוואפה כמחנכת ומורה נמשכה כל ימי חייה. היא לימדה גם במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם כולל אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת מינסוטה, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת אילורין (University of Ilorin) בניגריה. היא אמרה בראיון ל-Contemporary Authors (אנ'), ”אני כותבת קרוב לשלושים שנה. העניין שלי מתמקד באישה הכפרית והאישה העירונית והמסע שלהן להישרדות בעולם המשתנה במהירות והנשלט על ידי גברים”[6]
ב-1989 היא מונתה לפרופסור אורח לכתיבה יוצרת באוניברסיטת מאידוגורי (אנ') השוכנת במדינת בורנו (אנ') בצפון-מזרח ניגריה. היא החזיקה במשרה זו עד מותה.[3]
פלורה נאוופה מתה בגיל 62 מדלקת ריאות ב- 16 באוקטובר 1993, בבית חולים באנוגו (אנ') בניגריה.
אותות פרסים ומורשת
על מאמציה הרבים כשרה בשיקום אנשים ואזורים קיבלה ב-1983 מידי ממשלת Shehu Shagari (אנ') את האות (Officer of the Order of the Niger (OON (אנ'), שנחשב אות הכבוד השישי בחשיבותו בממשל הפדרלי של ניגריה. ב-1982 קיבלה מידי אוניברסיטת איבדאן את אות Distinguished Alumni Award. ב-1985 קיבלה את הפרס Merit Award for Authorship and Publishing ביריד הספרים של אוניברסיטת אִיפה (University of Ife היום (Obafemi Awolowo University))[2] ב-1991 היא הייתה חברה ב-PEN International Committee, (ארגון עולמי שנתן פרסים לסופרים), וב-1992 חברה ב-Commonwealth Writers' Prizes Committee. היא קיבלה מעיר הולדתה את התואר Ogbuefi", תואר גבוה של צ'יף, הניתן בדרך כלל להישגים של גברים.[3]
פלורה נוואפה היא נושא לסרט תיעודי בשם: "The House of Nwapa" (הבית של נוואפה) שנעשה על ידי Onyeka Nwelue (אנ'). הצגת הבכורה של הסרט הייתה באוגוסט 2016.[7]
ב-13 בינואר 2017, צוין יום הולדתה של נוואפה על ידי שרבוט גוגל[8]
מספריה
רומנים
- Efuru, Heinemann Educational Books, 1966; Waveland Press, 2013, מסת"ב 9781478613275
- Idu, Heinemann ,African Writers Series, No. 56, מסת"ב 0-435-90056-0; 1970
- Never Again, Enugu: Tana Press, 1975; Nwamife, 1976; Africa World Press, 1992, מסת"ב 9780865433182
- One Is Enough, Enugu: Flora Nwapa Co., 1981; Tana Press, 1984; Africa World Press, 1992, מסת"ב 9780865433229
- Women are Different, Enugu: Tana Press, 1986; Africa World Press, 1992, מסת"ב 9780865433267
- "The Lake Goddess", 1995
סיפורים קצרים וספרי שירים
- This Is Lagos and Other Stories, Enugu: Nwamife, 1971; Africa World Press, 1992, מסת"ב 9780865433212
- Cassava Song and Rice Song, Enugu: Tana Press, 1986
- Wives at War and Other Stories, Enugu: Nwamife, 1980; Flora Nwapa Co./Tana Press, 1984; Africa World Press, 1992, מסת"ב 9780865433281
ספרי ילדים
- The Adventures of Deke, Enugu: Tana Press, 1986
- Emeka, Driver's Guard, London, 1972; Nwapa, 1987
- Mammywater, 1979; Enugu: Flora Nwapa Company, 1984
- Journey to Space, Enugu: Flora Nwapa Company, 1980
- The Miracle Kittens, Enugu: Flora Nwapa Company, 1980
- The Adventures of Deke, Enugu: Flora Nwapa Co., 1980
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Flora Nwapa באתר Literary Encyclopedia
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Interesting Things About FLORA NWAPA, Nigeria’s First Female Novelist, 1 במרץ 2013, באתר Information Nigeria
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Flora Nwapa באתר Discover-Nigeria
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Flora Nwapa אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 5.0 5.1 Nwapa, Flora (Writer) אתר what-when-how
- ^ 6.0 6.1 Nwapa, Flora באתר Postcolonial Studies @ Emory
- ^ INTERVIEW: Achebe’s “Things Fall Apart” Is Not the Great African Novel – Onyeka Nwelue באתר Premium Times, 18 באוגוסט 2016
- ^ TRIBUTE TO FLORA NWAPA WITH A DOODLE באתר Innovation-Village
25852038פלורה נוואפה