פלגת התיעוד והצילום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פלגת תיעוד מבצעי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלגת התיעוד והצילום
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג יחידת תיעוד קרבית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אוגוסט 2012 – הווה (כ־12 שנים)
מלחמות מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מצלמות דיגיטליות ומצלמות וידאו.
נשק אישי: רובה M4A1
פיקוד
יחידת אם דובר צה"ל
דרגת המפקד סרן סרן
מפקדים סרן אור גינת

פלגת התיעוד והצילום היא יחידת צלמים של מערך דובר צה"ל שייעודה לספק תיעוד מבצעי מהשטח ושדה הקרב, בעת שגרה ובעת חירום, במטרה לסייע להסברה הישראלית, להפליל מטרות אויב (כגון תיעוד מחבלים בפעולה, או תיעוד מבנים הומניטריים - בתי ספר ובתי חולים, למשל - שמשמשים לצורכי טרור), לספק מרחב לגיטימציה בינלאומי לפעולות צה"ל, לתעד את הווי היחידות הלוחמות לצורכי דוברות וכן תיעוד שדה הקרב לצורך תחקור, לצרכים מבצעיים ולצרכים מודיעיניים.

החיילים ביחידה עוברים הכשרה קרבית כרובאי 06 חיל הגנת הגבולות, החל ממחזור נובמבר 2018), ובעבר כרובאי 05 חיל האיסוף הקרבי, מחזורים 2015–2017) או כרובאי 07 חטיבת גולני, מחזורים 2012–2014). לאחר מכן משתתפים הלוחמים בקורס תיעוד מבצעי ובקורס מקצועות הדוברות בדובר צה"ל. לאחר כ-8 חודשים מסתיימת ההכשרה והמתעדים המבצעיים מתחילים את שירותם הסדיר.

המתעדים המבצעיים מוסמכים להיכנס לאזורי לחימה על מנת לשלוח חומרי תיעוד משדה הקרב למערכות החדשות בארץ ובעולם.

היסטוריה

תיעוד מבצעי מלווה את פעילות צה"ל זה זמן רב, אולם רק בשני העשורים האחרונים עלתה מאוד חשיבותו עד כי הוא חורץ במידה רבה גורל של מערכות.

הצורך בתיעוד מבצעי עלה עוד במהלך האינתיפאדה השנייה, בספטמבר 2000, ונעשו ניסיונות במערך דובר צה"ל להקים ולהכשיר יחידה של צלמים קרביים, שיספקו תיעוד מבצעי לצורכי הסברה ישראלית מול גל הטרור הפלסטיני והתעמולה הפלסטינית שנלוותה אליו.

במהלך השנים היו ניסיונות חוזרים ונשנים במאמץ להקים יחידת תיעוד מבצעי, ניסיונות שלא צלחו, עד שבגלגולה הנוכחי, היחידה הוקמה ב-2012.

ניסיון הקמת היחידה באינתיפאדה השנייה

לאור מאורעות האינתיפאדה השנייה, החליט הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, להקים מערך לוחם מתעד שיאפשר לצה"ל להביא מהר ככל שניתן תמונה שתחזק את "הסיפור שלנו".

באפריל 2001 נפתח הקורס הראשון של מתעדים לוחמים, ובמבצע "חומת מגן" שולבו מתעדים באוגדות.

במקומות שבהם הבינו המפקדים את חשיבות התיעוד והשתמשו בכוח המתעד, הוצגה הלחימה של צה"ל באור חיובי, וטענות על מעשי טבח, על פגיעה בילדים ובנשים, על מניעת טיפול רפואי מאזרחים וכו' נשללו בתוך זמן קצר.

התיעוד סייע להצלחת המבצע ולחיזוק תחושת הביטחון של הכוחות. כמו כן הצליח התיעוד להציג את הישגיו המרשימים של צה"ל ב"חומת מגן": הכיבוש המהיר של הערים הגדולות, כניעת המחבלים ומציאת אמצעי לחימה רבים.

הפצת התמונות בארץ ובעולם השפיעה על האויב ודרבנה אותו להיכנע בערים שבהן טרם נכנע. כמו כן היא חיזקה את תחושת ההצלחה והביטחון בקרב כוחותינו.

לעומת זאת בכניסה לג'נין הושארו הכוחות המתעדים בחוץ בשל חששם של המפקדים שהכנסת צלמים ללא רקע מבצעי לשטח שבו מטענים ומחבלים רבים עלולה להביא לפגיעה בהם ובלוחמים, לחשוף את הכוחות בזמן הפעולה ולפגוע בהצלחת המבצע. כתוצאה מהסגירה המוחלטת של שטח המבצע בפני המתעדים של צה"ל החלו הפלסטינים להפיץ שמועות רבות על טבח בעיר. צה"ל מנגד לא הפיץ תמונות להפרכת השמועות. סגירת שטח נתפסת כניסיון להסתיר את המתרחש. נדרשו שנים רבות ועבודה מאומצת של ועדות חקירה פנימיות וחיצוניות כדי להוכיח שלא היה טבח בג'נין.

ניסיון הקמת היחידה במלחמת לבנון השנייה

במהלך המלחמה הורגש מחסור בתצלומים משטח הלחימה, מפקדת זרוע היבשה רכשה מצלמות וחילקה אותן ללוחמים בשטחי הלחימה בלי לתדרך אותם כיצד להפעיל את הציוד ובלי להסביר להם מה לצלם. בפועל, התמונות כמעט שלא הוצאו מתוך שטחי הלחימה.

התוצאה: הצלחות של כוחות צה"ל בקרבות נגד החזבאללה - כולל מציאת אמצעי לחימה וכיבוש שטחים - לא לוּו בתיעוד מהשטח ולכן לא באו לידי ביטוי בדיווחי התקשורת. מתחקירי הכוחות הלוחמים עלה, בין היתר, שמפקדים במערך הלוחם לא היו מודעים לחשיבות התיעוד המבצעי. מפקדים רבים יצאו בסיום הלחימה בתחושה של החמצה, בתחושה שהניצחון שהשיגו בשדה הקרב לא בא לידי ביטוי בתקשורת, ולכן הוא גם לא נודע לציבור בארץ ובעולם.

בביקורות שנכתבו כבר בניסיון ההקמה הראשוני, בשנת 2002, עלה כי תחום התיעוד המבצעי הוזנח. אולם המסקנות מהביקורות לא הביאו לתיקון הליקויים, וכתוצאה מכך לא היה תיעוד מבצעי הולם במערכה.

לאור הלקחים, ביקשה חטיבת דובר צה"ל להקים מערך ייעודי שיהיה כפוף לה הן מקצועית והן פיקודית - מה שיאפשר מיצוי מקסימלי של כלי התיעוד לצורכי הסברה.

ניסיון הקמת היחידה במבצע "עופרת יצוקה"

בתחילת 2008 קיבל דובר צה"ל תקנים של לוחמים, והחל לאתר מועמדים למערך התיעוד המבצעי. במקביל האיצו מערך דובר צה"ל וזרוע היבשה עבודת מטה לבנייתו של מערך התיעוד המבצעי ביחידות הלוחמות.ֿ בזמן המבצע פעלו בשטח מתעדים מבצעיים ביחידות החי"ר השונות.

המתעדים שולבו באופן סדור בכניסת הכוחות לתוך שטח הלחימה, תיעדו את הצלחת הכוחות (מציאת אמצעי לחימה ומטענים), הציגו את פעילות האויב (הופך אזרחים למגן אנושי, מנצל לצורכי לחימה מסגדים, בתי ספר, בתי חולים ומבני מגורים).

מסקנותיו של מערך דובר צה"ל מהמבצע היו שיש לקבוע בצה"ל תקן של מתעד לוחם בכל פלוגה, שיש למסד את הכשרת המתעדים ולכתוב פקודת הפעלה למערך התיעוד המבצעי.

הקמת פלגת התיעוד והצילום

בשנת 2012, לאחר שקלול כלל הלקחים והתחקירים בעקבות ניסיון הקמת יחידות תיעוד מבצעי בעבר, הוחלט על שינוי במבנה היחידה, ובשלב זה הוקמה הפלגה בתצורתה הנוכחית המכפיפה את לוחמי התיעוד המבצעי לדובר צה"ל ישירות. בשלב מאוחר יותר, לאחר פירוק יחידת ההסרטה, השתלבו בפלגה גם צלמי וידאו וסטילס מטכ"ליים, וכיום משרתים כל החיילים אשר אוחזים במצלמה בדובר צה"ל, לוחמי ולוחמות התיעוד המבצעי וצלמים מטכ"ליים, תחת אותה יחידה.

מבצע "צוק איתן"

ההפעלה המבצעית הראשונה של הפלגה לאחר הקמתה הרשמית בשנת 2012. מבצע "צוק איתן" מהווה אבן דרך משמעותית בעיצוב הפלגה וייעודה. במהלך המבצע, החל ב-8 ביולי והסתיים ב-26 באוגוסט 2014, חברו המתעדים המבצעיים לגדודי חי"ר ויחידות נוספות בעת הלחימה בגזרת עזה, במהלך שהוגדר כהצלחה גדולה. פלגת התיעוד והצילום עמדה בייעודה של שידור חומרים ויזואליים מתוך שטח האויב, אשר הגיעו במהירות גבוהה ובאיכות שלא נראיתה כדוגמתה, עד לשלב זה. חומרים אלו הגיעו למהדורות החדשות, העיתונים, וכלל הפלטפורמות בארץ ובעולם. דבר שהיווה תפקיד מפתח בחיזוק הלגיטימציה של צה"ל ובהפללתו של ארגון הטרור חמאס.

פתיחת תפקיד התיעוד המבצעי לנשים

במחזור נובמבר 2018, גויסו לראשונה המתעדות המבצעיות, אשר משרתות יחד עם המתעדים. בסיומה של ההכשרה, שובצו תחילה בצוות מרכז, ועסקו בעיקר בפעילויות מבצעיות בגזרת איו"ש וברחבי פיקוד המרכז. משנת 2020, משובצות המתעדות בכלל הגזרות המבצעיות, דרום מרכז וצפון.

מפקדי פלגת התיעוד והצילום

מפקדי פלגת התיעוד והצילום
מפקד שנות כהונה
רס"ן בועז מלכיאלי 2012-2014
רס"ן יותם בן-יצחק 2014-2017
סרן שיר צברי 2017-2018
סרן רפאל עמר 2018-2021
סרן אור גינת 2021 - הווה

הכשרה

המתעדים המבצעיים מתגייסים במחזורי הגיוס נובמבר (בנות ובנים) ואוגוסט (בנים בלבד). המתעדים עוברים הכשרה קרבית מלאה - רובאי 06 במשך 4 חודשים, יחד עם לוחמי ולוחמות חי"ר גבולות. לאחר מכן, מוכשרים המתעדים והמתעדות במערך דובר צה"ל, במשך 4 חודשים נוספים.

מקום ואופן ההכשרה השתנה ממחזור למחזור:

- מחזור אוגוסט 2012 התגייסו לגדודים השונים של חטיבת גולני (גדודים 12, 13 ו-51) ולאחר סיום ההכשרה עברו הכשרת צילום בדובר צה"ל ונכנסו לתפקיד.

- מחזור אוגוסט 2013 התגייסו ליחידת אגוז ובמהלך ההכשרה הוצאו לפרק זמן של כחודשיים לעבור הכשרה קרבית ומקצועית בדובר צה"ל, לאחר ההכשרה בדובר צה"ל חזרו לאגוז לסיים את ההכשרה הקרבית ולעשות מסע כומתה שבסיומו קיבלו כומתה חומה.

- מחזור נובמבר 2014 התגייסו לגדוד הסיור של גולני ועברו הכשרה מלאה של 8 חודשים במהלכה הוצאו לשבועות בודדים מדי חודש לעבור הכשרה מקצועית בדובר צה"ל. לאחר מסע הכומתה החיילים נכנסו ליחידה.

- מחזורים נובמבר 2015–2017 התגייסו לחיל האיסוף הקרבי ועברו הכשרה מלאה של 7 חודשים במהלך האימון המתקדם הוצאו לשבועות בודדים מדי חודש לעבור הכשרה מקצועית בדובר צה"ל. לאחר מסע סיכת הלוחם נכנסו ליחידה.

- החל ממחזור נובמבר 2018, בו גויסו לוחמות לשירות בפלגה בפעם הראשונה, ההכשרה הקרבית עברה לגדודי חי"ר גבולות. בנוסף, החל ממחזור אוגוסט 2019, הגיוס לפלגה הפך לגיוס דו-שנתי (בנוסף לנובמבר). לאחר טירונות 06, המתעדים והמתעדות עוברים להכשרה מתקדמת בקורס תיעוד מבצעי, ולאחר מכן קורס מקצועות הדוברות בדובר צה"ל.

מתעד מבצעי מצלם על הגדר ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

שירות סדיר

לאחר סיום ההכשרה החיילים מוגדרים באופן רשמי כמתעדים מבצעיים. בשלב זה, מחולקים המתעדים ל-3 צוותי הפעלה בגזרות השונות - צוות צפון, צוות דרום וצוות מרכז.

עבודתם בשגרה של המתעדים והמתעדות כוללת חבירה לפעילויות מבצעיות של כוחות הביטחון בכלל הגזרות. כמו כן משימות צילום תקשורתיות, מבצעיות ולא מבצעיות כאחד.

בנוסף, בשעת חירום ובמלחמה, כל מתעד מבצעי מוחבר אופרטיבית לגדודי חי"ר ויחידות מיוחדות, ומתעד את פעילות הגדודים והיחידות בעת מלחמה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32354757פלגת התיעוד והצילום