תחקיר ארגוני

תחקיר ארגוני (ובקצרה: תחקיר) הוא בדיקה של אירוע או תופעה שהארגון מעורב בהם באופן המאפשר למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות. התחקיר מבוסס על איסוף של פרטים ועובדות הקשורים לנושא הנחקר, הוא מתבצע באופן יזום, ומסקנותיו נועדו להצגת מצב קיים בפני אנשים אחרים. שלא כמו בחקירה, התחקיר אינו מיועד למצוא אשמים אלא לחשוף את העובדות, לשפר ולייעל. לעיתים, כדי לנתק את הגורמים המעורבים בתחקיר מהקונוטציה השלילית שבו משתמשים בשמות אחרים, למשל תלקיח על בסיס השורש "לקח".

התחקיר מתקיים כחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת ומשתתפים בו אנשים שהיו חלק מהאירועים, לצד מנהלים ואנשי מקצוע הקשורים לו. התחקיר כולל איסוף נתונים, דיווח מפורט של כל אחד מהמשתתפים באירוע על השתלשלות העניינים מנקודת מבטו, וכן נשמעות הערכות ומסקנות על ידי המשתתפים האחרים. סיכומי התחקיר נרשמים ומתויקים במרכז המידע של הארגון.

התחקיר הוא חלק חשוב בתורת הארגון, מסייע לשיפור הביצועים, ולצמיחה אישית וארגונית. הוא משמש כלי חשוב להטמעה של נהלים, ונעשה בו שימוש בקורסים ובמערכות למידה של הארגון. התחקיר הוא אחד הכלים לקיומם של תליכי ניהול ידע שיטתיים בארגון המבוססים על לימוד מהצלחות לצד לימוד מכישלונות.

תחקיר מבצעי

הצבא כארגון מקיים אף הוא תחקירים שוטפים, הנקראים תחקיר מבצעי. תחקירים אלו נעשים בכל יחידה, מהרמה הנמוכה ועד הרמות הגבוהות. משתתפים בהם חיילים שלקחו חלק באירוע, לצד מפקדים בכירים. בתחקירים של אירועים בעלי השפעה מכרעת, משתתפים גם אנשי מקצוע העוסקים בתורת לחימה.

כל פעולה מבצעית מחייבת תחקיר מבצעי: יציאת חיילים למשימה, היתקלות מקרית במארב, תרגיל יחידתי, לחימה וכל פעילות אחרת שמתבצעת באופן יזום או כזו שאירעה באופן בלתי צפוי. התחקיר מתקיים מיד לאחר האירוע, כאשר הפרטים ניתנים לשיחזור מהיר ומדויק.

תחקור האירועים המבצעיים ותהליך הפקת הלקחים מהווה מרכיב חשוב בבניית הצבא לאור ההתפתחויות בשטח. תורת הלחימה הצבאית מבוססת בין היתר על מסקנות של תחקירים מבצעיים.

תחקיר מבצעי נעשה גם בכל ארגון שפעילותו כרוכה בפעולות מבצעיות, כמו: משטרה או שרות בתי הסוהר.

מתודולוגיות להפקת לקחים

ישנן מספר מתודולוגיות להפקת לקחים: המתודולוגיה הנפוצה בישראל כוללת 5 שלבים-

1. איסוף העובדים
2. גיבוש ממצאים
3. הסקת מסקנות
4. הפקת לקחים
5. קביעת משימות

שיטה אחרת המקובלת מאד בארצות הברית היא שיטת AAR - הסקירה שאחרי (ראשי תיבות של: After Action Review)/ עיקרה מענה על ארבע שאלות-

1. מה קרה?
2. מה ציפינו שיקרה?
3. מדוע יש פער בין השניים?
4. מה אנו ממליצים?

יתרונה העיקרי של השיטה האמריקאית בפשטותה, והיא הולכת וקונה "מעריצים" גם בישראל.

ישנן שיטות רבות נוספות, וחשוב שכל ארגון וכל קבוצה יתאימו לעצמם שיטות התואמות לאופי פעילותם ויקבעו מתי הם אכן מקיימים תהליכי הפקת לקחים הלכה למעשה.

הקשיים בהפקת לקחים

למרות שרעיון הפקת הלקחים הנו חיובי לדעת רוב האנשים והארגונים, הרי שלא רבים מקפידים דים על קיום תהליכים שכאלו. הסיבות העיקריות:

• יש להגדיר עתים לעצירה והפקת הלקחים.
• קושי בפירוט הטעויות.
• קושי לארגון להכיל את הטעויות בלי להחזיקן כנגד הפרט.
• תהליך הפקת המסקנות דורש זמן והעמקה בנושא.

ניהול הלקחים

אחת הבעיות המרכזיות הקשורות להפקת לקחים הנה שיותר מידי פעמים, למרות שהופקו לקחים, בעיות דומות חוזרות, ואפילו, לקחים דומים נלמדים שוב ושוב. הסיבה העיקרית הנה שארגונים נוטים להסתפק בתהליך ההפקה, ולכל היותר הפצה של הידע, או כתיבת נוהל. מומלץ לארגונים לקיים תהליך של ניהול לקחים בו הלקחים עצמם מנוהלים מעבר לגבולות ההפקה ובו ישנו שלב משלים לקידום השימוש בידע שהופק.

קישורים חיצוניים

• מאמרים בעברית על הפקת לקחים מבית רום
• תחקיר והפקת לקחים כתהליך מובנה בארגון הלומד
• תחקיר, הפקת לקחים ויישומם, באתר השב"ס
• דוגמה לתחקיר מבצעי: סיכום תחקיר מבצעי לעיון משפחות החלל סמ"ר קובי ניר ז"ל