פלגרה
 | |
| חולה פלגרה עם פצעים עוריים | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/985427 |
| DiseasesDB | 9730 |
| MeSH | D010383 |
| MedlinePlus | 000342 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E52 |
פלגרה (אנגלית: Pellagra) היא מחלה שמקורה במחסור כרוני בוויטמין B3 (ניאצין).
המחסור בוויטמין B3 יכול להתפתח כתוצאה מדיאטה דלת ויטמין B3 או דלת טריפטופאן, בגלל עודף בצריכת הלאוצין או בגלל פגם במערכות הגוף המונע את קליטת הוויטמין. המחלה יכולה להגרם גם משינוי במטבוליזם של חלבון בהפרעות כמו תסמונת קרצינואידית. מחסור בחומצה האמינית ליזין יכולה לגרום גם למחסור בניאצין.
שם המחלה נוצר מהלחם שתי המילים pelle (עור) ו-agra (עבה) - העור המעובה הוא אחד התסמינים של המחלה. עוד בין תסמיני המחלה: עייפות, רגישות לאור השמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, בלבול ולבסוף שיטיון ומוות.
היסטוריה
ילידי אמריקה נהגו להשרות ולבשל את גרעיני התירס בתמיסה בסיסית (מים עם בסיס כגון סידן הידרוקסידי), תהליך המאפשר ספיגה במעי של ויטמין B3 והחומצה האמינית החיונית טריפטופן, הנמצאים בתירס. אולם, כשהתירס הובא מ"העולם החדש" לאירופה, אסיה ואפריקה, לא הייתה מודעות לחיוניותו של שלב זה בהכנת מאכלים המבוססים על תירס. באזורים בהם התזונה התבססה על קמח תירס (כמו רומניה, ספרד, צפון איטליה ודרום ארצות הברית) חלו רבים בשל כך בפלגרה.
פלגרה תוארה לראשונה בספרד ב-1735. תיאור זה הוביל לכינוי המחלה בשם "הצרעת האוסטרית" והוא מוכר כתיאור הפתולוגי הראשון של תסמין. בגלל שהמחלה הייתה נפוצה בעיקר באוכלוסיות שמזונן מבוסס על תירס, האמינו במשך שנים כי התירס עצמו נושא בתוכו מרכיב רעיל, או שהוא היה נושא מחלות. היו גם שהאמינו שהוא מועבר על ידי חרקים.
את גורם המחלה גילה הרופא היהודי יליד הונגריה ג'וזף גולדברגר, שערך ניסוי על עצמו ועל עוד 15 מתנדבים, מרביתם אסירים, שזכו לחנינה לאחר השלמת הניסוי בהצלחה. במהלך הניסוי חיו גולדברגר ועוזריו בתנאים דומים לתנאים בהם חיו חולי הפלגרה וכך, תוך כדי אלימינציה של הגורמים האפשריים, מצא גולדברגר את סיבת המחלה[1].
תסמינים
פלגרה מתוארת ברפואה כארבעת ה-D (משום שבאנגלית התסמינים הללו מתחילים באות D): שלשול, דרמטיטיס, שיטיון (דימנציה) ומוות. התסמינים נוספים הם:
- רגישות גבוהה לאור
- תוקפנות
- גלוסיטיס
- נגעי עור אדומים
- אינסומניה
- חולשה
- בלבול מנטלי
- אטקסיה (שיתוק)
- קרדיומיופטיה מורחבת (הרחבה של החדרים בלב)
קישורים חיצוניים
- קרן לנדסמן, המגפה שלא היתה, סוף העולם - מבט מהיציע.
הערות שוליים
- ^ הרווי דיי, הרופא הזריק לעצמו חיידקי צרעת, מעריב, 1 במרץ 1964, עמ' 10
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
