פלגיה שפרינגר (הוצ'אק)
פלגיה שפרינגר (הוצ'אק) (בפולנית: Pelagia Huczak Springer; 16 באפריל 1917 - 15 בפברואר 2007), הייתה נוצריה פולנייה שהצילה במלחמת העולם השנייה יהודים ממוות בשואה והוכרה כחסידת אומות העולם. היא עשתה זאת בעזרת הבאתם למקומות מבטחים והסתרתם.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
לפני המלחמה, עבדה פלגיה במפעל נעליים שהיה שייך לתאגיד לג'זרוויץ-שפרינגר בעיירה סוסנוביץ בפולין.[1] בהתחלה הייתה פלגיה עובדת מן המניין, אך לאחר תהליך האריזציה שבא בעקבות הכיבוש הגרמני, הנאצים מינו את פלגיה כמנהלת המפעל. היא השתמשה בסמכותה ובתפקידה כמנהלת זמנית על מנת להציל את שלמה שפרינגר, שהיה בעל המפעל, ואת בנו זאב (וולף) שפרינגר בן ה-5. בשנת 1942, היא הצליחה להבריח את וולף מהגטו ולקחה אותו לביתה, בעקבות חשש לחייו. במהלך החודשים שוולף הסתתר בביתה של פלגיה, כל משפחתה, שכללה את אביה החורג, אמה, ושלושת אחיה, דאגו וטיפלו בו במסירות. אחרי מספר חודשים, פלגיה הצליחה לסדר לוולף מקום מסתור אחר, בדירה של מכרה שלה, אלמנה נוצריה מכפר סמוך. היא שילמה עבור אחזקתו מחסכונותיה וממכירת תכשיטים שהיו ברשותה, וסיפקה לו ביגוד ומזון על מנת שהאלמנה תסכים לשמור עליו. לאחר חיסול גטו סוסנוביץ, פלגיה הבריחה את שלמה שפרינגר מתוך הגטו, תוך סיכון חייה, והחביאה אותו תחילה במפעל, ובמשך שנתיים בבית משפחתה,[2] עד ב-27 בינואר 1945, שוחרר האזור מידי הנאצים על ידי ברית המועצות. ישנן עדויות נוספות, שפלגיה החביאה מספר יהודים נוספים בביתה. פלגיה ומשפחתה גם נתנו מחסה לאחיו של שלמה, פינקוס, לזמן קצר. כמו כן, במהלך אחת מהאקציות בגטו סוסנוביץ ובאזור, פלגיה הסתירה כ־20 יהודים בבית המלאכה של מפעל הנעליים, וכך הצילה את חייהם.[3]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, בשנת 1947, שלמה שפרינגר התחתן עם פלגיה. הם עלו יחד עם בנו וולף לישראל. המשפחה התגוררה בחיפה. בשנת 1982 נפטר שלמה שפרינגר. בערוב ימיה חזרה פלגיה להתגורר בפולין באזור סוסנוביץ. היא נפטרה ב-2007. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של פלגיה ונעשה מאמץ לאיתור מקום קבורתה, אולם לא ידוע היכן נקברה.[4]
הכרה והנצחה
ב-25 בדצמבר 1984, יד ושם הכירו בפלגיה שפרינגר-הוצ'אק כחסידת אומות העולם, וב-21 במאי 1985, נערך טקס וניטע עץ לכבודה ביד ושם. ב־27 ביוני 1985, יד ושם הכירו גם באביה החורג, יאן רוגוזינסקי (Jan Rogoziński), באימה סלומיה (Salomea), ובשלושת אחיה אלפרד(Alfred) ויקטור(Viktor), ואדם(Adam) כחסידי אומות העולם, על תרומתם להצלה.[1] בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה נקבעה אבן לזכרה.[5]
לקריאה נוספת
מרדכי, פלדיאל. "מצילים בעקבות הניצולים: על חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל [כולל רשימה שמית של המצילים עם פרטים על פעילותם]", ילקוט מורשת, מ"א, 1986, 10-11.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יד ושם, מאגר המידע של חסידי אומות העולם
- ^ ארכיון יד ושם, תיק מס' M.31.2/3118.
- ^ המכון ללימודי השואה, חסידי אומות העולם, באתר דעת, פברואר, 2007
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר ערוץ 13, אפריל 2021
- ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות
