פירות חמישה עשר

פֵּרוֹת חֲמִשָּׁה עָשָׂר
	מאת נעמי שמר
	שֶׁלֶג עַל עִירִי כָּל הַלַּיְלָה נָח; אֶל אַרְצוֹת הַחֹם אֲהוּבִי הָלַךְ; שֶׁלֶג עַל עִירִי וְהַלַּיְלָה קַר -; מֵאַרְצוֹת הַחֹם לִי יָבִיא תָּמָר; ; דְּבַשׁ הַתְּאֵנָה, מֶתֶק הֶחָרוּב; וְאוֹרְחַת גְּמַלִּים עֲמוּסֵי כָּל טוּב; הֵנָּה שׁוֹב יָשׁוּב שֶׁמֶשׁ לְבָבִי; וּמִשָּׁם תַּפּוּחַ זָהָב יָבִיא; ; שֶׁלֶג עַל עִירִי נָח כְּמוֹ טַלִּית; מֵאַרְצוֹת הַחֹם מָה הֵבֵאתָ לִי?; שֶׁלֶג עַל עִירִי, שֶׁלֶג עַל פָּנַי; וּבְתוֹךְ הַפְּרִי כָּל גַּעְגּוּעַי
	1976

פירות חמישה עשר, המכונה גם שלג על עירי, הוא שיר שנכתב על ידי המוזיקאית והפזמונאית נעמי שמר. בשנת 1976, כתבה שמר שלושה עשר שירים למחזה מסעות בנימין השלישי. כמה מהשירים זכו להיכנס לקלאסיקה, בהם "שלג על עירי", וכן "סימן שעוד לא הגענו" ו"שירת העשבים".

השיר ידוע בביצוע של רוחמה רז, והוא נכלל באלבומה "כיפת השמיים".^[1]

רקע

"שלג על עירי", נכתב להצגה מסעות בנימין השלישי בגרסת שנת 1976 בתיאטרון בימות וגם לזכר גיורא שוהם שנהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים. השיר, כמו שאר שירי ההצגה, לא היה חלק מהמחזה אלא נכתב במיוחד עבורה, וזכה להצלחה ולפופולריות רבה.

ב-1976 העלה תיאטרון בימות את ההצגה כמחזמר. לגרסה הזו כתבה נעמי שמר 13 שירים, שאחד מהם הוא "שלג על עירי".

העיר וילנה היא זו שנתנה לנעמי שמר את ההשראה לשירה. השיר מתאר לכאורה את געגועיה של נערה אל אהובה שהלך למרחקים, כאשר בעצם מתוארים כיסופיו של עם ישראל היושב בגלות הקרה - אל ארץ ישראל.^[2] באופן סמלי ורחב יותר, הנערה היא העם היהודי היושב בגולה, ומתגעגע למולדתו.^[3]

השיר מספר על ט"ו בשבט בגולה הקרה. בעיירה בארץ מזרח-אירופאית קרה ורחוקה, יושבת לה צעירה יהודייה, רואה את השלג היורד ונח "כמו טלית", וחולמת על פרות ארץ-ישראל, שהיא "ארץ החום", שאהובהּ יביא ממנה. בתוך הפרי שוכנים כל געגועיה - הגעגועים לא"י והגעגועים לאהובהּ.