פירוס
ערך זה עוסק במלך אפירוס, ששלט לסירוגין בשנים 272-306 לפנה"ס. אם התכוונתם למלך אפירוס, ששלט בשנים 237-242 לפנה"ס, ראו  |
פירוס (ביוונית: Πύρρος; 319 לפנה"ס – 272 לפנה"ס) מגדולי מלכי אפירוס, אחד מהידועים שבמצביאי העולם העתיק, ויוזם מלחמת פירוס.
חייו
פירוס היה בנו של איאקידס מלך המולוסים שבאפירוס. בצעירותו שהה בגלות עקב מלחמות ירושה בארצו. לאחר הדחתו מכיסאו ב-302 לפנה"ס, אימץ אותו גיסו, דמטריוס פוליורקטס, והוא קיבל תפקיד גבוה בצבאו. לאחר תבוסתו של דמטריוס בקרב איפסוס, שבו לקח פירוס חלק פעיל, הוא נשלח כבן ערובה לחצרו של תלמי הראשון מלך מצרים.
פירוס התחבב על תלמי וזכה לתמיכתו הנלהבת. בעזרתו הצליח לשוב לאפירוס, ולטעון מחדש לכתרו. בשנת 297 לפנה"ס חזר אל כס השלטון והפך למלך אפירוס. כמלך אפירוס הצליח להפוך את ארצו לאחת הממלכות החזקות בעולם ההלניסטי, לספח לה שטחים נרחבים ממוקדון, מתסליה, מאיטוליה, ומהאיים האיוניים.
בשנת 280 לפנה"ס פלש פירוס לאיטליה, בעקבות בקשת עזרה שנשלחה אליו מהעיר היוונית טאראנטו שהייתה נתונה במאבק עם הרפובליקה הרומית. פלישתו של פירוס החלה למעשה את מלחמת פירוס, מלחמה בה ספגו הרומים תבוסות כבדות לצבאם וכבודם נפגע. לפירוס היו חיילות רגלים וחיל פילים משובחים, והיה מצביא בעל יכולת טקטית גבוהה. במהלך המלחמה הצליח פירוס להסב מפלות כבדות לרומים בהרקליה ובאסקולום, אך יחד עם זו לא הצליח להביס את הרומאים. לאחר הקרב באסוקולום, שבו ניצח אך במחיר כמעט כל צבאו, אמר, לפי עדות פלוטארכוס, את משפטו המפורסם: "עוד ניצחון כזה ואבדנו", אשר הפך למטבע לשון וכונה על שמו "ניצחון פירוס".
אי יכולתו של פירוס להגיע להכרעה במלחמה, סירובו של הסנאט הרומי לשאת ולתת עמו, ולפי חוקרים מסוימים, אופיו ההרפתקני, הובילו את פירוס להעביר את צבאו לסיציליה במטרה למגר את שליטת קרתגו באי, ולהשאיר כוחות מצב מועטים בדרום איטליה. על אף שבתחילת מאבקו הצבאי בסיציליה זכה פירוס להצלחות נגד הפיניקים, התגלתה המערכה ככישלון מצדו, ובשנת 275 לפנה"ס חזר לאיטליה, שם הובס באופן סופי על ידי הרומים בקרב בנונטום.
פירוס נסוג מאיטליה והחל לנסות לגבש את כוחו ביוון עצמה. בשנת 272 לפנה"ס נהרג במהלך קרב רחוב בארגוס, לפי המסורת על ידי אישה שזרקה עליו לבנת בניין.
קישורים חיצוניים
