פים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פִּים (לפי ניקוד המסורה) או פַּיִם (על דרך נטיית הזוגיים בעברית)[1] הוא יחידת מידה עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 גרם (לפי ממוצע משקלן של אבני המשקל שנתגלו באזור יהודה, ראו להלן), כלומר לכשני שלישי שקל של ימי בית ראשון. המילה "פים" מופיעה פעם אחת במקרא, בשמואל א': ” וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן” (י"ג, כא), ואינה נזכרת בתלמוד.
בחפירות תל גזר, שנערכו בראשית המאה ה-20 בראשות הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר, נמצאה משקולת שעליה כתוב בכתב עברי עתיק "פימ". מאז נמצאו דוגמאות נוספות של אבני משקל ומטילי כסף שעליהם נכתב שם זה.[2]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פים |
הערות שוליים
- ^ כך לדעת נפתלי הרץ טור-סיני: הערך 'פִּים', מילון בן-יהודה, עמ' 4909, הערה 1.
- ^ אלחנן סמט, הדו-שיח מעבר לירדן (מלכים ב', ב', ט-י), בתוך: פרקי אליהו, מעלה אדומים, ירושלים: תשס"ג, באתר "דעת"; מצטט את יעקב משורר, מטבעות עתיקים, ירושלים: 1979, עמ' 12–13.
