פייר ז'נה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייר ז'נה

פייר מרי פליקס ז'נהצרפתית: Pierre Marie Félix Janet‏; 30 במאי 185924 בפברואר 1947) היה פסיכולוג ופילוסוף צרפתי שתרם רבות לחקר הדיסוציאציה.

ז'נה היה תלמידו ועוזרו של ז'אן-מרטן שארקו, וניהל את מעבדת ההיפנוזה שלו בבית החולים סלפטרייר. תרומתו העיקרית של ז'נה הייתה בחקר הטראומה הנפשית ובהגדרת הדיסוציאציה (ניתוק) כמנגנון העיקרי הקיים בה.

כוכבו של ז'נה הועם בעיקר אל מול נסיקתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, אשר הדגיש את ההדחקה כמנגנון ההגנה המרכזי.[1] אך הוא חזר וזכה להכרה סביב תנופת המחקר בנושא הטראומה[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייר ז'נה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אודי בונשטיין, היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף, אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים", 2014
  2. ^ ראו למשל, ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם עובד, 1994.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23063824פייר ז'נה