פייר דה פרמה

פייר דה פרמה
Pierre de Fermat
לידה	17 באוגוסט 1601
פטירה	12 בינואר 1665 (בגיל 63)
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	צרפת

פייר דה פֶרְמָה (בצרפתית: Pierre de Fermat;‏ 17 באוגוסט 1601 – 12 בינואר 1665), אציל צרפתי, היה מהמתמטיקאים הגדולים של המאה ה-17. פרמה היה משפטן במקצועו ועסק במתמטיקה כתחביב, ועל-כן זכה לכינוי "נסיך החובבים".

נולד בעיר בומון־דה־לומאן, צרפת. אביו של פרמה היה סוחר עורות אמיד, שכיהן גם בתפקיד ניהולי בעירייה.

פרמה למד באוניברסיטת טולוז, ולאחר מכן עבר לבורדו, שם החל לערוך את המחקרים המתמטיים הרציניים הראשונים שלו. מבורדו עבר פרמה לאורליאן לצורך לימודים אקדמיים. הוא קיבל תואר בחוק האזרחי ורכש משרדים בפרלמנט בטולוז. עד לשנת 1631 עסק בעריכת דין בטולוז. ב־1652 קודם למעמד הגבוה ביותר בבית המשפט הפלילי.

הוא היה מתבודד מקהילת המתמטיקאים בזמנו ולא נהג לפרסם את ההוכחות שלו. לעיתים, תוך כדי עיסוקיו, התכתב פרמה עם מתמטיקאים בצרפת וברחבי אירופה, ובהם: בלז פסקל, ג'ון ואליס, ובמיוחד עם מרן מרסן, שהיה ידידו הנאמן של רנה דקארט וקישר בינו לבין פרמה. פרמה פיתח ביחד עם דקארט את הגאומטריה האנליטית.

פרמה ידוע כאביה של תורת המספרים. הישגיו, השערותיו והבעיות שהעלה בתורת המספרים הביאו להתפתחות עצומה של תורה זו בדורות שאחריו. תרומתו של פרמה להתפתחותה של המתמטיקה זיכתה אותו בכינוי "גדול הצרפתים במאה ה־17". ענף נוסף של המתמטיקה שפרמה, יחד עם פסקל, נחשב למולידו הוא תורת ההסתברות. בנוסף היה מעורב עמוקות בתחום החשבון האינפיניטסימלי, שהיה בראשית התפתחותו, ועל שמו נקרא משפט מרכזי בתחום.

לאחר מותו של פרמה ב־1665, פרסם בנו סמואל את מרבית יצירתו. בשנים שלאחר מותו עמלה הקהילה המתמטית והוכיחה את כל משפטיו (או הפריכה את השערותיו השגויות) למעט משפט אחד, שנודע בשל כך בשם המשפט האחרון של פרמה. המשפט זכה לפרסום רב והוכח סופית רק בשנת 1995 על־ידי המתמטיקאי הבריטי, פרופסור אנדרו ויילס, בפרסום של מעל 200 עמודים אשר מכילים מגוון תחומים ברמת מורכבות גבוהה, כגון עקומים אליפטיים, שמרבית המתמטיקאים אינם מוכשרים להבין.