פיטר גיי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פיטר גייאנגלית: Peter Gay; ‏20 ביוני 1923 - 12 במאי 2015) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור אמריטוס סטרלינג להיסטוריה באוניברסיטת ייל ומנהלו לשעבר של המרכז לחוקרים וסופרים של ספריית העיר ניו יורק (2003-1997). זכה לפרס על מצוינות במחקר מהחברה ההיסטורית האמריקאית ב-2004. מחברם של למעלה מעשרים וחמישה ספרים, בכללם זוכה פרס הספר הלאומי The Enlightenment: An Interpretation‏ (1969), רב המכר Weimar Culture: The Outsider as Insider‏ (1968) והספר שתורגם לשפות רבות פרויד - פרשת חיים לזמננו.

קורות חיים

פיטר גיי נולד בברלין, גרמניה ב-1923, למשפחה יהודית, כפיטר יואכים פרוהליך (בגרמנית: Peter Joachim Fröhlich) בברלין. הוא ומשפחתו נסו מגרמניה הנאצית ב-1939 והגיעו לארצות הברית ב-1941. [1] בברלין הוא למד בגימנזיום גתה. משפחתו הזמינה בהתחלה כרטיסים בספינת סנט לואיס (שלבסוף נשללו מנוסעיה הויזות), אולם הם שינו את הזמנתם להפלגה מוקדמת יותר לקובה. הוא הגיע לארצות הברית ב-1941 וקיבל אזרחות אמריקאית ב-1946, אז שינה את שמו מפרוהליך (שפירושו בגרמנית "אושר") לגיי. גיי רכש את השכלתו באוניברסיטת דנבר בקולורדו, שם קיבל תואר ראשון ב-1946 ובאוניברסיטת קולומביה, שם קיבל תואר שני ב-1947 ודוקטורט ב-1951. גיי עבד כפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קולומביה בשנים 1948–1955 וכפרופסור להיסטוריה בשנים 1955–1969. הוא לימד באוניברסיטת ייל החל מ-1969, כפרופסור להיסטוריה אירופית אינטלקטואלית ומשווה והתמנה לפרופסור סטרלינג להיסטוריה ב-1984 ועד ליציאתו לגמלאות ב-1993.

ב-1959 נישא לרות סלוטקין (נפטרה ב-2006) וממנה היו לו שלושה ילדים חורגים.

פרסים

פיטר גיי זכה לפרסים רבים על מחקריו, ובכללם מספר תוארי דוקטור לשם כבוד.

לפי הנימוקים לפרס שקיבל מאת החברה ההיסטורית האמריקאית, היקף יריעת מחקרו של גיי "בהישגיו המחקריים הוא בהחלט יוצא דופן". ספרו משנת 1959‏ Voltaire's Politics, מתבונן על וולטר כעל פוליטיקאי ובודק כיצד השקפתו הפוליטית השפיעה על הרעיונות בהם דגל וולטר בכתיבתו. גיי מתחקה אחר הצלחתו הפוליטית של וולטר במבט היסטורי רחב של עידן הנאורות. על ספרו The Enlightenment: An Interpretation ‏(1969), הוענק לו פרס הספר הלאומי ב-1967 [2] ופרס הספר של מצר (Mecher). ספרו של גיי מ-1968‏, Weimar Culture, עוסק בהיסטוריה התרבותית של רפובליקת ויימאר. החל מ-1978, עם פרסום ספרו Freud, Jews and Other Germans; שבודק את השפעתם של הרעיונות הפרוידיאניים על התרבות הגרמנית, החל גיי להתעניין יותר ויותר בפסיכולוגיה. רבות מעבודותיו מתמקדות בהשפעתה החברתית של הפסיכואנליזה. גיי הרבה לעסוק בפסיכוהיסטוריה ומעריץ של זיגמונד פרויד. פרס הספר הלאומי בקטגוריית היסטוריה וביוגרפיה עבור ספרו The Enlightenment: An Interpretation: Vol. I, The Rise of Modern Paganism ‏ (1966); פרס אמסטרדם הראשון במדע ההיסטוריה מהאג ב-1990 ומדליית הזהב מ-American Academy of Arts and Letters, ב-1992. בנוסף לכך, זכה במלגת גוגנהיים ב-68–1967 וב-79–1978. ב-1988, זכה מטעם ספריית העיר ניו יורק באריה הספרייה. בשנה שאחריה, הוא נבחר ל-American Academy and Institute of Arts and Letters. גיי זכה במלגת ACLS בשנת 60–1959. [3]

  • פרס מטעם החברה ההיסטורית האמריקאית על מצוינות במחקר;
  • פרס הצטיינות ביהדות;
  • פרס המודעות לזכויות האזרח (אותו קיבל מהחברה הלאומית לקידום האנשים הצבעונים);
  • פרס האחים שול (מינכן, 1999).

ספריו

ספרו שתורגם לעברית

  • פרויד : פרשת-חיים לזמננו, מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש תל אביב : הוצאת דביר, תשנ"ד 1993.

ספריו באנגלית

  • The Dilemma of Democratic Socialism: Eduard Bernstein's Challenge to Marx, 1952.
  • Voltaire's Politics: The Poet as Realist, 1959.
  • The Party of Humanity: Essays in the French Enlightenment, 1964.
  • The Enlightenment: An Interpretation: The Rise of Modern Paganism, 1966. זוכה פרס הספר הלאומי ב-1967
  • The Loss of Mastery: Puritan Historians in Colonial America, 1966.
  • Weimar Culture: The Outsider as Insider, 1968.
  • Deism: An Anthology, 1968.
  • The Enlightenment: An Interpretation: The Science of Freedom, 1969.
  • The Bridge of Criticism: Dialogues on the Enlightenment, 1970.
  • Historians at Work, 1972.
  • co-written with R.K. Webb, Modern Europe, 1973.
  • The Enlightenment; A Comprehensive Anthology, 1973.
  • Style in History, 1974.
  • Art and Act: On Causes in History–Manet, Gropius, Mondrian, 1976.
  • Freud, Jews, and Other Germans: Masters and Victims in Modernist Culture, 1978.
  • Education of the Senses, 1984.
  • The Bourgeois Experience: Victoria to Freud - 5 vols, 1984-1998 (includes The Education of the Senses and The Cultivation of Hatred)
  • Freud for Historians, 1985.
  • The Tender Passion, 1986.
  • A Godless Jew: Freud, Atheism, and the Making of Psychoanalysis, 1987.
  • Freud: A Life for Our Time, 1988. הגיע לגמר פרס הספר הלאומי
  • Editor A Freud Reader, 1989.
  • Reading Freud: Explorations & Entertainments, 1990.
  • Sigmund Freud and Art: His Personal Collection of Antiquities, 1993.
  • The Cultivation of Hatred, 1993.
  • The Naked Heart, 1995.
  • The Enlightenment and the Rise of Modern Paganism revised edition, 1995.
  • Pleasure Wars, 1998.
  • My German Question: Growing Up in Nazi Berlin, 1998 (אוטוביוגרפיה).
  • Mozart, 1999.
  • Schnitzler's Century, 2002.
  • Modernism: The Lure of Heresy, 2007.

לקריאה נוספת

Toews, John "Historicizing Psychoanalysis: Freud in His Time and of Our Time" pages 504-545 from Journal of Modern History, Volume 63, 1991.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30486457פיטר גיי