פיודור מלניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיודור מלניקאוקראינית: Мельник Федор; ‏1 בינואר 1900 - 1 בינואר 1945) חסיד אומות העולם אוקראיני, שהציל יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.[1]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

פיודור מלניק, יליד 1900, התגורר עם אשתו היהודייה, בתיה, ובתם, לודמילה, בעיירה בר (מחוז ויניצה). עם פרוץ המלחמה הגרמנית-סובייטית גויס פיודור לצבא האדום ונפל בשבי. בדצמבר 1941 הצליח להימלט ולאחר כמעט חודש של נדודים עשה את דרכו חזרה לבר, שם גילה שמשפחתו ברחה מזרחה לפני הכיבוש. פיודור החל לעבוד בקואופרטיב שזה עתה הוקם לאיסוף צמחי מרפא. במרוצת הזמן הוא הסתבך במחתרת ובפעילות האנטי-פשיסטית. רבים ממכריו היהודים של פיודור, ביניהם בוריס קרמן, נכלאו בשני הגטאות שהוקמו בבר בדצמבר 1941. ב-19 באוגוסט 1942, במהלך מבצע הרג רחב היקף בגטאות לפיודור נודע שבוריס, אשתו רוזה וילדו הצעיר, מישה, כולם נרצחו; רק בתו בת ה-13, ספה, שרדה. באמצעות אנשי הקשר שלו בגטו שלח פיודור הודעה לילדה והציע את עזרתו. יום אחד, באוקטובר 1942, דפקה ספה על דלת משרדו של פיודור. הוא החביא את הילדה בעליית הגג במשך מספר ימים, דאג לצרכיה, עד שמצא מישהו שיעביר אותה למקום מסתור בטוח יותר. ספה נפרדה מהמציל שלה ולאחר מסע מסוכן שנמשך מספר ימים, הגיעה לעיירה שרהורוד, שם היו לה קרובי משפחה, ונשארה אצלם עד השחרור במרץ 1944. פיודור נשאר בבר כחבר פעיל במחתרת הסובייטית והמשיך לעזור ליהודים, ביניהם סייע למשפחת קרסניאנסקי.[1]

לאחר המלחמה

לאחר שחרור העיירה בר במרץ 1944, חזר פיודור לשורות הצבא האדום ונהרג בקרבות ליד ברלין בימיה האחרונים של המלחמה.[1]

הכרה והנצחה

לאחר שנים רבות החליטה לודמילה מלניק, בתו של פיודור לפנות ליד ושם, ולספר את סיפורו של אביה . ב-16 בנובמבר 2004 הכיר יד ושם בפיודור מלניק כחסיד אומות העולם. שמו נחקק בקיר הכבוד ביד ושם בירושלים.[1][2]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 פידור מלניק, יד ושם, The Righteous Among The Nations
  2. ^ מקור מתוך תיק ארכיון יד ושם, M.31.2/10423
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0