פיגוע משאית התופת במנצ'סטר
הפיגוע במנצ'סטר שבבריטניה התרחש ב-15 ביוני 1996. משאית שנשאה 1,500 קילוגרמים של חומר נפץ הוחנתה על ידי פעילי הצבא האירי הרפובליקני במרכז רובע המסחר של העיר. האזור סביבה פונה במועד, אך נטרול הפצצה נכשל, והפיצוץ שאירע נחשב לגדול ביותר שהתרחש בבריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. בפיגוע לא היו הרוגים, אך 212 אנשים נפצעו ונגרם הרס כבד ונרחב למבנים באזור, אשר שיקומו ארך שנים. האחראים לפיגוע לא נתפסו ולא הועמדו לדין.
רקע
הפיגוע במנצ'סטר היה חלק מגל פיגועים שחולל באנגליה הצבא האירי הרפובליקני לאחר סיומה בראשית 1996 של הפסקת אש שנטל על עצמו ב-1994 במסגרת מאמצי השכנת השלום בסכסוך בצפון אירלנד. מטעני חבלה הוטמנו במנצ'סטר פעמיים בעבר, ב-1973 וב-1974. אפשר שהעיר נבחרה כמטרה על ידי הצבא אירי הרפובליקני ב-1996 בשל שני אירועי ספורט שנקשרו בה: העיר זכתה שנה קודם לכם במכרז לאירוח משחקי חבר העמים ב-2002; ב-16 ביוני נועד להיערך משחק כדורגל באצטדיון אולד טראפורד בעיר בין נבחרות רוסיה וגרמניה במסגרת טורניר יורו 1996, והוא משך נוכחות תקשורתית גדולה מבריטניה ומחוץ לה, שהארגון רצה בה.
הפיגוע
ב-15 ביוני 1996 בשעה 09:20 החנו שני גברים בברדסים משאית מתוצרת פורד במקום חניה בלתי חוקי ליד מנצ'סטר ארנדייל וחנות מרקס אנד ספנסר ברחוב קורפוריישן (Corporation) ברובע המסחר של מנצ'סטר. חבלני משטרה העריכו לאחר מכן כי נשאה 1.5 טון של חומר נפץ פלסטי מסוג סמטקס ביחד עם תערובת דשן ANFO המשמשת לייצור מטעני חבלה. במקום נמצאו בהמשך גם שרידי רכיבים של מנגנון מילכוד שהותקן במשאית ונועד למנוע את פירוק הפצצה.
עשרים דקות לאחר שהוחנתה המשאית במקום הגיעה שיחת טלפון לאולפני גרנדה בעיר ובה התרעה כי פצצה הוטמנה בפינת הרחובות קורפוריישן וקאנון (Cannon) וכי היא תתפוצץ בתוך שעה. המצלצל מסר מילות קוד ידועות על מנת שהמשטרה תדע שהאזהרה היא אמינה. ארבע שיחות דומות נעשו לתחנות טלוויזיה ורדיו, למערכת עיתון ולבית חולים.
שוטר שהגיע אל המשאית ראה חוטי חשמל שנמתחו מתא הנהג אל אחורי המשאית והתריע כי מדובר במכונית תופת. משטרת מנצ'סטר החלה מיד בפינוי הקהל בבניינים וברחובות הסמוכים, שנאמד ב-75 עד 80 אלף איש. הוקם מתחם אבטחה למניעת כניסה לאזור, שגבולותיו הורחבו בהדרגה כלפי חוץ. בשעה 11:10 הגיע קוטר מעגל האבטחה שבמרכזו המשאית לכקילומטר וחצי. צוות חבלנים הגיע לעיר מליברפול וניסה לפרק את הפצצה שבמשאית באמצעות רובוט, אך לא היה די זמן לכך.
הפצצה שבמשאית התפוצצה בשעה 11:17. קול ההתפוצצות נשמע למרחק של 11 קילומטרים סביב ובעקבותיה התרומם ענן פטרייה של עשן לגובה של 300 מטר. הריסות ושברי זכוכית התעופפו באוויר למרחק של כ-800 מטרים מסביב למוקד הפיצוץ. הודות לפינוי המוקדם של הקהל לא נהרג איש, אך 212 אנשים נפצעו, מהם שבעה שנפצעו קשה. רוב הנפגעים נפגעו מהריסות שהתעופפו אל מחוץ למתחם האבטחה שיצרה המשטרה. המשטרה גייסה קרונות של הרכבת הקלה של העיר על מנת להעביר נפגעים לבית חולים בחלקה הצפוני. החיפוש אחרי נפגעים במקום ההתפוצצות הופרע על ידי הימצאן של בובות תצוגה שהועפו מתוך חנויות ונחשבו בטעות לגופות אדם.
ההתפוצצות גרמה נזק לתריסר מבנים סביב אתר ההתפוצצות, שחלקם היו מבנים גדולים ורבי קומות. הרחובות סביבם נגדשו בהריסות ובשברי זכוכית. שליש מאזור המסחר של העיר נפגע, בשטח מסחר של 49 אלף מטרים מרובעים ושטח משרדים של 57 אלף מטרים מרובעים. חלק מהמבנים ניזוקו כה קשה עד כי היה הכרח להרוס אותם, ואחרים נסגרו לשיפוצים למשך חודשים. היקף הנזק הוערך ב-700 מיליון לירות (1.2 מיליארד לירות במחירי 2016) וככזה היה מהאסונות החמורים ביותר מעשי ידי אדם עד אותו זמן.
לאחר הפיגוע
הפיגוע זכה לגינויים חריפים בבריטניה ומחוץ לה, כולל מפי ראש ממשלת אירלנד ג'ון ברוטון. חמישה ימים לאחר הפיגוע נטל הצבא האירי הרפובליקני אחריות על הפיגוע והתנצל על הפגיעה הגופנית באזרחים.
עיריית מנצ'סטר עשתה מאמצים רבים להשבת החיים בעיר לאחר הפיגוע למסלולם. משחק הכדורגל במסגרת טורניר יורו 1996 התקיים יום לאחר ההתפוצצות כמתוכנן תחת אבטחה כבדה ולאחר שאצטדיון אולד טראפורד נסרק בקפידה. היה חשש שהאוכלוסייה האירית הגדולה של העיר תותקף בעקבות הפיגוע, אך רק תקריות מעטות מעין אלו התרחשו.
משטרת אנגליה ניהלה חקירה נרחבת במאמץ לאתר את האחראים לפיגוע. בדיקת צילומי מצלמות אבטחה מכל רחבי הארץ העלתה כי המשאית הוטענה ככל הנראה בחומרי הנפץ בלונדון ועשתה את דרכה משם צפונה למנצ'סטר בליווי מכונית אחרת, ששימשה כנראה כמכונית מילוט. ב-15 ביולי נעצרו בלונדון ששה חשודים בפעילות טרור שם במסגרת הצבא האירי הרפובליקני. משטרת מנצ'סטר סברה כי אספה ראיות מספיקות כדי להאשים אותם גם בהכנת והטמנת המשאית, אך בעקבות התייעצות בין מפקדי המשטרה בעיר לבין אנשי כוח השיטור המלכותי של אלסטר (משטרת צפון אירלנד) הוחלט שלא לעשות זאת. אפשר שכך הוחלט על מנת שלא לסכן פעילות מודיעינית חשאית בצפון אירלנד נגד הצבא האירי הרפובליקני. רק ב-1998 הועבר חומר החקירה של משטרת מנצ'סטר לידי התביעה הכללית של אנגליה, וזו החליטה שלא להגיש נגד השישה כתבי אישום בגין הפיגוע בעיר.
ב-1999 פרסם עיתון אזורי במנצ'סטר (Manchester Evening News) מידע של משטרת מנצ'סטר שהודלף לו, שלפיו נאספו ראיות הקושרות לאירוע את ששת העצורים מלונדון וכן אדם נוסף, שאותו החליטה התביעה לא להאשים בעקבות ייעוץ משפטי חיצוני שקיבלה ואשר הצביע על חולשת הראיות נגדו. התביעה טענה כי ההחלטה על כך לא נתקבלה בלחץ ממשלת בריטניה. בשנת 2002 הועמד לדין קצין בכיר במשטרת מנצ'סטר שפיקד על חקירת הפיגוע באשמה שהדליף לעיתון חומר מסווג, אך הוא זוכה. כתב הפלילים של העיתון סירב לגלות את המקור שלו ונמצא אשם בבזיון בית המשפט.
ששת העצורים בלונדון הורשעו באישומים בקשר לפעולות טרור אחרות ונדונו לעונשי מאסר ממושכים, אך שוחררו בשנת 2000 בהתאם לתנאי הסכם יום שישי הטוב. ב-2006 הודיעה משטרת מנצ'סטר כי אפסו הסיכויים לתפוס ולהרשיע את האחראים לפיגוע.
משרד הפנים הבריטי העריך כי בפיגוע נפגעו באופן ישיר ועקיף כ-400 עסקים שנמצאו במרחק של עד 800 מטר ממוקד ההתפוצצות. כ-40% מהם נסגרו בעקבותיו. סכומי הביטוח של העסקים שנפגעו היו קטנים מהיקף הנזק שנגרם (מצב של תת-ביטוח). לנפגעים ולניזוקים בפיגוע שולמו פיצויי ביטוח בסכום של 411 מיליון לירות וכן פיצויים ממשלתיים בסכום של 1.145 מיליון לירות. מרבית עבודות השיקום הפיזי בעיר הסתיימו עד לסוף שנת 1999.
תיבת דואר עגולה שניצבה ליד אתר ההתפוצצות ושרדה לאחריה הוצבה במקום מחדש לאחר גמר השיפוצים ונושאת מאז לוחית זיכרון לאשר התרחש שם. יום אחד לפני פתיחת משחקי חבר העמים במנצ'סטר ביולי 2002 נערך בקתדרלה שלה טקס הודיה על "הנס של מנצ'סטר" במעמד המלכה אליזבת ובעלה הנסיך פיליפ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- IRA's message in blood, באתר אינדפנדנט, 16 ביוני 1996 (באנגלית)
- על הפיגוע, באתר Manchestar 2002
- על הפיגוע, באתר ה-BBC
- גלריית תמונות של מראה מנצ'סטר לאחר ההתפוצצות, באתר Flickr
- תמונות של מראה מנצ'סטר לאחר ההתפוצצות, באתר ה-BBC
- כתבה ותמונות על הפיגוע, באתר Manchester Evening News, 3 בפברואר 2016 (באנגלית)
25226214פיגוע משאית התופת במנצ'סטר