פטר נאדאש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. פטר נאדאש (בהונגרית: Nádas Péter; נולד ב-14 באוקטובר 1942 בבודפשט) הוא סופר, מחזאי, מסאי יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט כן פרס אטילה יוז'ף. הוא עבד גם כצלם עיתונות וכעיתונאי. נאדאש הוא חבר מייסד של "האקדמיה הדיגיטלית לספרות" וחבר ב"אקדמיה סצ'ניי לספרות ואמנות" מאז שנת 2000. פטר נאדאש הוא נכדו של העיתונאי, עורך דין וחבר פרלמנט היהודי-הונגרי מור מזאי.
ביוגרפיה
פטר נאדאש בשנת 1942 בבודפשט למשפחת יהודית. אמו הייתה קלרה טאובר, פועלת, ואביו לאסלו נאדאש, טכנאי ומכשירן טלפונים. לאחר ששרדו את השואה, משנת 1945 ואילך, הוריו הפכו למנהיגי מפלגה קומוניסטים בכירים ולמנהלי חברות.
בין השנים 1956–1958 נאדאש היה תלמיד של "הטכניקום לכימיקלים לאיוש פטריק", ואחר כך למד מקצוע: בין השנים 1958–1961 היה חניך ללימודי צילום. בשנת 1961 סיים את לימודיו והמשיך בבית הספר לעיתונות של "האיגוד הלאומי של העיתונאים ההונגרים" (MÚOSZ) במשך שנתיים. בין השנים 1965–1967 למד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת הערב למרקסיזם-לניניזם, אך לא ניגש לבחינת גמר ממלכתית.
בינתיים, בין השנים 1961–1963 הוא היה צלם עיתונות של כתב העת "לאישה" ההונגרי (Nők Lapja) ומשנת 1965 עד 1969 עבד ב"חדשות מחוז פשט" (Pest County News). הוא סופר עצמאי מאז שנת 1969. הוא היה סטודנט על מלגה באוניברסיטת הומבולדט בשנת 1974, שם האזין להרצאות על ההיסטוריה של תחילת המאה ה-20. בין השנים 1974–1979 היה עורך הקריאה של כתב העת הפדגוגי "ילדנו" (Gyermekünk). בשנים 1980–1981 היה הלקטור בתיאטרון קישפלודי בעיר גיור. בשנים 1989–1990 עבד קבוע בירחון של אגודת העיתונאים ההונגרית "יומן הונגרי" (Magyar Napló). בשנת 1993 עבר כמה ניתוחים בעורקים הכליליים כתוצאה מהתקף לב.
ב-13 ביוני 2006 נבחר לחבר ב"אקדמיה לאמנות של ברלין". הוא גם חבר בחבר הנאמנים של "פרס בלשה פטר" מאז אותה שנה. בשנת 2007 הוענקה לו אזרחות כבוד של רובע 13 של בודפשט. בשנת 2015, ביום הדרמה ההונגרית, הוענק על מפעל חייו "פרס ארנה ספ".[1]
חייו הפרטיים
בשנת 1990 התחתן עם מגדה סולומון, כיום גר בגומבושסג (Gombosszeg), כפר של 37 תושבים בלבד, שבמחוז זאלה.
עבודותיו העיקריות
- התנ"ך / המרתף; סיפורת, בודפשט, 1967
- משחק מציאת מפתח; סיפורת, בודפשט, 1969
- ניקיון, 1977
- סופו של רומן משפחתי. רוֹמָן; סיפורת, בודפשט, 1977
- תיאור; סיפורת, בודפשט, 1979
- מפגש, 1979
- הלוויה, 1980
- סצנה / ניקיון / פגישה / הלוויה; Magvető, בודפשט, 1982
- אודיטוריום (מחקרים, מאמרים); זרע, בודפשט, 1983 (חוברות JAK)
- ספר זיכרונות; סיפורת, בודפשט, 1986
- מגרש משחקים (מאמרים); סיפורת, בודפשט, 1988
- התנ"ך וסיפורים עתיקים אחרים; סיפורת, בודפשט, 1988
- ספר מחזור. אלף תשע מאות שמונים ושבע, אלף תשע מאות שמונים ושמונה; עם הקלטות מאת המחבר; סיפורת, בודפשט, 1989
- על אהבה שמימית וארצית (חיבור); סיפורת, בודפשט, 1991
- פתק שנמצאוכתבים מעורבים אחרים; הווה, פץ, 1992
- פטר נדאס - ריצ'רד שווארץ: דיאלוג. ארבעה ימים, אלף תשע מאות שמונים ותשע; הווה, פץ, 1992
- ספר הזכרונות, 1-3.; 2. מהדורה משופרת; הווה, פץ, 1994
- מאמרים ; הווה, פץ, 1995
- צְעִידָה. שני סיפורים קצרים / הגירה / ההיסטוריה היפה של הצילום; הווה, פץ, 1995
- דרמות / פרוטוקול / ניקיון / פגישה / לוויה / העמודים האחרונים של יומן החזרות / הצגות חגיגיות; הווה, פץ, 1996
- מינוטאור. סיפורים נבחרים; הווה, פץ, 1997
- פטר נאדאש - ריכרד שוורץ: דיאלוג. ארבעה ימים באלף תשע מאות שמונים ותשע; 2. מהדורה משופרת; הווה, פץ', 1997
- ספר הזכרונות, 1-2.; 3. מהדורה משופרת; הווה, פץ, 1998
- כל האורות; זרע, בודפשט, 1999 (אלבום תמונות)
- ביקורת; הווה, פץ, 1999
- צְעִידָה. שני סיפורים קצרים; 2. מהדורה משופרת; הווה, פץ, 2001
- מאמרים; 2. מהדורה מורחבת ומשופרת; הווה, פץ, 2001
- דרמות; 2. מהדורה משופרת; הווה, פץ, 2001
- פטר אסטרהאזי - אימרה קרטס - פטר נאדאש: מדריך; עם כתביו הנלווים של אנדרה בויטאר; זורע, בודפשט, 2003
- מותי שלי; הווה, פץ, 2004
- סיפורים מקבילים, 1-3.; הווה, פץ, 2005
- חבל הארץ השקט
- במעמקי הלילה
- נשימת החירות
- יומן בחצר האחורית. מאמרים נוספים; הווה, פץ, 2006
- לצפירה. משחק סאטירה; הווה, פץ, 2010 (עבודות מאת פטר נאדאס)
- טיול פנטסטי. מאמרים; הווה, פץ, 2011 (עבודות מאת פטר נאדאס)
- סיפורים מקבילים; 3. מהדורה משופרת; הווה, פץ, 2012
- מלח החיים; רישום אנדרס פורגאך; ילנקור, בודפשט, 2016
- סיפורים מקבילים; מהדורה 4 מתוקנת, 2016
- מינוטאור. סיפורים נבחרים ; 3. exp. עורך; ילנקור, בודפשט, 2018
- אימוני החירות; ילנקור, בודפשט, 2019
- לני בוכה. מאמרים נבחרים כרך א '.; ילנקור, בודפשט, 2019
- ארבור מונדי. מסות נבחרות II. כרך; ילנקור, בודפשט, 2020
ראיונות ועוד
- 2006 – ז'ופיה מיהאנצ'יק: אין תקרה, אין לוח. שיחה עם פטר נאדאש
- 2011 – הכל קשור לאמנות. ז'וז'אנה שיים משוחחת עם פטר נאדאש. כתב העת הספרותי של הליקון, גיליון 10. 10. (576).[2]
- מרגיט סילביצקי: ריצה למרחקים עם עיפרון. לשורות של פטר נאדאש; וינצה, בודפשט, 2011 (עם הסיפור הקצר אוקטובר - נובמבר)
- "... מה עושה אור. . .". תצלומים מאת פטר נאדאש, 1959–2003 (קטלוג תערוכות, אוצר שאנדור בז'אני); המוזיאון הספרותי של פטפי, בודפשט, 2012
- מופע דיוקן
פרסים
- פרס עשן מילאנו (1978)
- פרס מיקש קלמן (1980)
- פרס אטילה יוז'ף (1985)
- פרס מבקרי הבמה (1985)
- פרס אורלאי (1986)
- פרס ספר השנה (1986)
- פרס טיבור דרי (1988)
- פרס לאמנות הונגרית (1989)
- פרס ארז'בט (1989)
- פרס גיולה קרודי (1990)
- פרס המישור ההונגרי הגדול (1990)
- Österreichische Staatspreis für Europäische Literatur (1991)
- פרס קושוט (1992)
- Leipziger Buchpreis zur Europäischen Verständigung (1995)
- פרס וילניקה (1998)
- לוח זיכרון אימרה נגי (1999)
- פרס הקריאייטיב של קרן סורוס (2001)
- פרס פרנץ קפקא (2003)
- פרס פרימה (2003)
- פרס פרו אורב בודפשט (2005)
- פרס שנדור מאראי (2006)
- פרס פלדיום (2006)
- פרס כדור הזכוכית (הוקרהשל חנות הסופרים) (2006)
- אזרח כבוד של בודפשט, רובע 13 (2007)
- הצלב האמצעי של מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה (2007)
- אזרח כבוד של בודפשט (2010)
- פרס ברוקה ברלין (2012)
- פרס ארנה ספ (2015)
- פרס תליון זהב (2017)[3]
- פרס AEGON לאמנות (2018)
לקריאה נוספת
- מיהו מי בספרות ההונגרית? מאגרי ספרים מסת"ב 9638607106
- סופרים הונגרים עכשוויים 1945–1997
- פטר הרמן : מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó מסת"ב 963-8477-64-4
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Díjak a Magyar Dráma Napján – Népszava, 2015. szeptember 21.
- ^ Online
- ^ Arany Medál-díj - Ők az idei nyertesek - Színház.org 2017. december 11.
