שמות חודשי השנה העבריים אינם בעברית ואף רובם לא מוזכרים בתנ"ך. שמות החודשים ניתנו בזמן גלות בבל ומקורם באכדית. לפני מתן השמות הבבליים, כינו את החודשים במספרים, למשל חודש ניסן - החודש הראשון (על פי התורה מתחילה הספירה בחודש ניסן משום שבו יצאו עם ישראל ממצרים וניתנה להם מצוות קידוש החודש). לחלק מהחודשים היו כינויים אחרים, כמו חודש האביב לחודש ניסן, זיו לחודש אייר, ירח האיתנים לחודש תשרי ובול לחודש חשוון. עם זאת, הפרשנים רמזו רמזים על שמות חודשי השנה, למשל אלול ראשי תיבות אני לדודי ודודי לי, רמז על כך שבחודש זה יש להתקרב לה' וה' מתקרב לעם ישראל.
