פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים
.jpg)
הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל. הקרב החל בהפגזה ירדנית כבדה על ירושלים המערבית, ולאחר מכן בכיבוש ארמון הנציב על ידי כוח ירדני. במתקפת נגד ישראלית על הארמון כבשה חטיבת ירושלים את הארמון והמשיכה לכבוש את הרכס שמדרום לו, עד קיבוץ רמת רחל. מכאן ואילך נותרה היוזמה בקרב בידי ישראל.
המטרה העיקרית של צה"ל הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים המבודדת בידי ירדן, ומניעה מן הירדנים לבצע מחטפים לשטח ירושלים המערבית. לאחר כיבוש דרום ירושלים הופעלה חטיבת הראל מצפון, ובמהלך הלילה הראשון כבשה את מוצבי הרדאר, מצפון למעלה החמישה, והבקיעה עד גב ההר עד בוקר ה-6 ביוני. במקביל הבקיעה חטיבה 55 דרך גבעת התחמושת, שכונת שיח' ג'ראח ודרך שכם, והגיעה עד מוזיאון רוקפלר באותו בוקר. עם השלמת מהלכים אלה נותקה ירושלים המזרחית מצפון ומדרום.
במהלך היום השני נעה חטיבת הראל דרומה וכבשה את גבעת המבתר. חטיבת ירושלים כבשה באותו יום אחר הצהריים את שכונת אבו טור הערבית. במהלך הלילה הפציץ חיל האוויר הישראלי תגבורות של צבא ירדן שניסו להגיע אל העיר מכיוון יריחו. בבוקר ה-7 ביוני כבשה חטיבה 55 בסיוע חטיבת הראל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה, על הר הזיתים. באותו בוקר שחררה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, אחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.
למרות הממדים הגאוגרפיים המצומצמים יחסית של האזור בו התחולל הקרב, היה זה אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמה. בקרב נפלו 182 חיילי צה"ל, כרבע מכלל ההרוגים במלחמה כולה.